לא עלינו ולא על אף אחד אני נמצא בתוך 30 ימי האבלות על אבא שלי, עיינתי קצת בשאלות בנושא הזה אבל בכל זאת לא הבנתי דברים מסויימים: 1. לגבי שמיעת שירים, האם יש שירים מסויימים שניתן לשמוע ואם כן ממתי? 2. לגבי ספורט, אם יש הגבלה מסויימת למשחקי ספורט כמו כדורסל כדורגל וכו’? 3. האם יש בעיה עם סתם להסתובב עם חברים בעיר או מחוץ לעיר? ורציתי לדעת מהי הדרך הכי נכונה וטובה ע"פ התורה להתמודד עם האבל?

1. אתה צריך להימנע מלשמוע מוזיקה לגמרי כל השנה. 2. כיוון שהמשחקים האלה הם של הרבה אנשים, ויש קלות ראש, זה לא מתאים למי שאבל על אביו, אם הינך צריך את זה רק מבחינה רפואית לכושר וכו', זה משהו אחר. 3. יש בזה בעיה. כל מפגש של חבורה של רעות, יש להימנע בשנת האבל, כי זה מעורר שמחה וזה לא מתאים בשנת האבל על ההורים. כדי להבין את הדרך הנכונה ע"פ התורה להתמודד עם האבל, תקרא את הקדמת הספר "תורת האדם" על הלכות אבלות. אי אפשר לענות על זה על רגל אחת. אתה צריך להפנים ולהצדיק את הדין, זה דבר לא פשוט. לפי הרמב"ם יש אפילו מצווה להתאבל יום אחד. מצד אחד צריך להביע צער על כך שהנפטר נסתלק מאיתנו, מצד שני אנחנו מאמינים בהישארות הנפש, האבידה איננה אבידה לנצח, זו אבידה זמנית. הנשמה עברה למתכונת אחרת של חיים. תאמין בכך שהאדם השלים את תפקידו עלי אדמות, ונמצא בגנזי מרומים. אם האבלים ממשיכים את דרכו של האבא ובזכותו נגרמים דברים בעולם, זה נזקף לזכותו בעולם הנשמות. אם אתה רוצה לזכות את הנפטר תמשיך ותרבה בצדקה, בלימוד תורה, בשאר מצוות. ומצד שני, זה לא דרכה של תורה לשקוע באבלות ובעצבות . חז"ל אומרים שאדם צריך להצדיק את הדין, אם הקדוש ברוך הוא לוקח את הנשמות סימן שיש סיבות שנעלמות מאיתנו. אבל לא שאדם יבוא בטענה כלפי שמיא. נמצא, שאם האדם מאמין בדברים האלה, הוא עובר את האבלות, ועובד את ה' גם במצב זה.