ספק ספיקא

ידוע לנו שספק דאורייתא לחומרא וספק ספיקא לקולא, המקור לזה בכתובות ט. ובע"ז ע"ד ששם מדובר על טבעת של ע"ז ששם דווקא היא לא בטלה למה ספק ספיקא לקולא? אומר הרשב"א משום רוב, חולקים עליו בגלל הבנה אחרת של המושג רוב הרמב"ם מבין שספק דאורייתא לחומרא זה דרבנן מוסיף הכס"מ שצריך להסביר שבחייבי כריתות זה יהיה דאורייתא, הסבר הסברא לחלק ביניהם. הסבר לא ע"פ הכס"מ

הפה שאסר הוא הפה שהתיר

מסכת כתובות: דף טו' ע"ב

מסכת כתובות: דף טו' ע"ב