משפט התורה

שלושה רעיונות לפרשת משפטים

1. מסמיכות הפרשיות אנו לומדים שעל הסנהדרין להיות בסמיכות למזבח. מה משמעותה של סמיכות זו? 2. הסמיכות בין פרשיות יתרו ומשפטים מלמדת אותנו על היחס שבין מתן תורה למערכת המשפט. 3. מהו ההבדל בין משפט התורה למערכת המשפט האזרחית?

מהות רב ותלמיד

"וגר לא תלחץ"

פעמיים מצווה התורה בפרשה שלנו שלא ללחוץ את הגר. מדוע חוזרת התורה על הציווי פעמיים?

"ורצע אדוניו את אוזנו"

התורה מצווה לרצוע את אוזנו של העבד המעוניין להישאר בתום שש שנות עבדות. מדוע דווקא האוזן? וכי האוזן היא זו שחטאה?

"האי מאן דבעי למהוי חסידא"

הגמרא מלמדת שמי שרוצה להיות חסיד יקיים מילי דנזיקין. מדוע דווקא מילי דנזיקין? ומדוע גם מילי דברכות ומילי דאבות מזכירה שם הגמרא?

קבלת סמכותם של חכמים

קבלת המצוות על ידי ישראל כללה שני שלבים. בשלב הראשון הסכימו לקבל את מה ששמעו ובשלב השני הסכימו לקבל את סמכותם של חכמים לפרש עבורם גם את מה שלא יבינו או את מה שישכחו.

נעשה ונשמע

בתיאור בסיומה של הפרשה מופיע פעמיים תיאור על הסכמתם של ישראל לקבל את הדברים.פעם אחת הם אומרים : "כל אשר דבר ה' נעשה" ופעם אחת הם אומרים: "נעשה ונשמע". מה פשר ההבדל?

פרשת משפטים - מתי נאמרה?

פרשת משפטים חותמת בתיאור של עליית משה להר סיני ואמירת נעשה ונשמע ע"י בני ישראל. האם פרשה זו נאמרה לפני מתן תורה או אחריה?

תורה שבכתב ושבע"פ

בתחילה נאמר "כל אשר דבר ה' נעשה" כיוון שהם שמעו את כל התורה בעל פה ולכן הם יכולים לומר: נעשה. בהמשך משה כותב את התורה ומביא את הספר. התורה הכתובה אינה כוללת הכל ולכן צריך גם לעשות וגם לשמוע.

נעשה ונשמע

ההבדל בין הביטוי "כל אשר דבר ה' נעשה" לבין הביטוי הכפול המופיע בהמשך "נעשה ונשמע" - הוא תולדה של העובדה שאים אף יהודי שמחויב בכל התרי"ג בחלק הוא מחויב לעשות, בכל - לשמוע, כלל ישראל הוא המחויב בכל התורה.

עבד עברי

הפעם היחידה שהתורה מענישה אדם בגזילת חירותו היא הגניבה. אולם גם אז אינו שוכן ב"חדר אפל" אלא אצל "משפחה אומנת" על מנת שלא ידבר בעבריינים אלא יפגוש משפחה מהוגנת ויחזור למוטב.

אשר תשים לפניהם

אור החיים הסביר שהמשמעות היא שיש מצוות שצריכות לבוא לפני האדם הפשוט, יש כאלו שלפני הדיינים ויש כאלו שלפני שניהם.