אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים

יומא דף פ"א

השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

עליות לתורה של חולה ביום כיפור

רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.

איך פועלים הרחמים למתק את הדין?

שיחה לימים נוראים

ראש השנה הוא יום דין ברחמים, יום כיפור רחמים בדין. ה'עדות' של ה' על בעל תשובה לא מועילה מצד המשפט, אלא רק בזכות הרחמים של היכולת לעשות תשובה.

גדר תוספת יום הכפורים

מחלוקת הרמ"א והגר"א בעניין קבלת עינוי יום הכפורים בלב ובגדר קבלת תענית ונדרי מצווה ודיבור; גדר תוספת יום הכפורים. *השניות האחרונות של השיעור קטועות*

לפני ה'

המיוחד בכפרת יום הכיפורים

מהמשנה עולה כי ישנן שתי מדרגות בתיקון החטא: בקשת מחילה וריצוי. בכל השנה די במדרגה הראשונה; ביום הכיפורים נדרשת המדרגה הגבוהה יותר, משום שכפרת היום הזה היא "לפני ה'".