בין אדם לחברו

הביטו אל אברהם אביכם ... כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו" (ישעיה נ"א, א' - ב')

ההלכה הראשונה ב"שולחן ערוך": "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ה' יתברך" (רמ"א)

המידה הראשונה ביראת ה' ומידות ההגונות הנצרכת להולכים בתורת ה' - שיהיה לוקח מידתו של אברהם "העִברי" - להיות בבחינת "אחד"

בכל הדורות היו עניים בישראל. תופעה זו היא חלק מהמציאות, כפי שנאמר: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". אולם דומה שתופעה 'כמעט' חדשה של עוני צצה בעולם השפע המודרני והיא - "חוסר האיזון". אנשים מבזבזים ומוציאים כספים למעלה מיכולתם.וכך, עומדת בפני ארגוני החסד הדילמה - האם לסייע כספית לאותם אנשים (רובנו?) או שמא להכריח אותם לשנות את אורח חייהם? האם עלינו לעזור למי שלא עוזר לעצמו?