בין אדם לחברו

החסד היא המידה העצמית של הקב"הוהיא ממלאה את העולם מתחילתו לסופו אך שאר המידות הם רק לאחר שנברא העולם.

אברהם עושה חסד לא רק עם הקרובים אלא בעצמיות ביוזמה חופשית שלו ואפילו במקום ובזמן שאין אף אחד שמצפה ממנו לחסד.

שאר המידות הינם תכונות שה' טבע בנו כדי להגיב עלידה לסובב אותנו אולם מידת החסד אינה כן אלא היא גילוי עצמיות האדם.

מצוות "והלכת בדרכיו"- היא לדבוק בהנהגת ה' בעולם גם בהנהגה הפרטית שלנו ומצוות "אחרי ה' תלכו" - נאמרה במידת החסד דווקא .

בגמ' במסכת סוטה מוגדרת מידת החסד כמידה המרכזית בהליכה אחר השכינה.

חסד היא לא רק מצווה מוסרית לחברה אלא גם מידה עצמית לאדם; עשיית חסד היא מצווה שבין אדם למקום;העושה חסד הולך במידתו של הקב"ה.

לדעת הרמב"ם המקור למצוות החסד הוא ואהבת לרעך כמוך; עשיית חסד הוא שורש המצוות שבין אדם לחבירו.