גמרא בבא קמא

בירור מהו טעם שמשלמים רק חצי נזק והצעת שלוש דרכים בכך. ביאור כל ספיקות הגמרא לאור דרכים אלו. שיטת הברכת שמואל והקונטרסי שיעורים שבנזקי ממון החיוב הוא רק על גוף הבהמה ולא על כוחה, ולכן צרורות נחשב כמזיק חדש שנוצר על ידי הבהמה.

שתי דרכים בהבנת המחלוקת אם שמין לגנב. לדעת התוס' כאן הדיון הוא באופן אמצעי התשלום ולדעת הרשב"ם בפחת שברי כלי שניזוק, וברש"י ישנה סתירה. סקירת אמצעי התשלום הקבילים בנזיקין, פריעת הלוואה ותשלום שכר עבודה לפועל. אימתי אומרים ששווה כסף ככסף.

זרק כלי מראש הגג, שיטת הרמב"ן בחיוב הראשון. שיטת רש"י וביאורה. בדין מרובה בחבילה.

ביאור מחלוקת הראשונים האם פוסקים כרב ש'מבעה' זה אדם כשמואל שסובר ש'מבעה' זה שן. ע"פ יסוד בשיטת הרמב"ם שישנם שני חיובי אדם המזיק - אחד כשאדם המזיק שהוא חייב כדין כל אדם שהזיק ולכן הוא חייב בארבע דברים. ואדם המזיק שני שהוא נלמד מדין ממון שהזיק.

"טיול בש"ס" לבירור האם שומת חפץ בכל ההלכות נעשית לפי מחירו העכשווי או לפי מחירו העתידי. התבוננות בחידוש אביי לגבי אופן התשלום בנזיקין ובראייתו ממעשר עני. חקירת המחנ"א אם המזיק חפץ חייב חפץ או דמים. חפץ שרגילים למכור בעיקר בשעת היוקר כמו אתרוג לקראת סוכות.

חקירה האם שייך לומר בממון ובמלקות 'כאשר זמם ולא כאשר עשה' גם אחרי שנעשה הדין, וכן האם במלקות שייך לומר שנעשה הדין 'כאשר לקה שלא כדין'.

הסבר דברי רש"י בדין "המוציא מחברו עליו הראיה". פריעת עידית, שעבדוא מצווה, והנפק"מ.

ישוב הסתירה בין 'מיטב' ל'ישיב'. 2 אופנים לסיבת החילוק בין 'מדעתו' ל'בעל כורחו'.

הגמרא בקידושין שואלת מה גדול יותר - תלמוד או מעשה. האם זו שאלה ערכית אידאית או מעשית? גדול תלמוד באופן כללי או במובן נקודתי, ללמוד ולעשות את המעשה הפרטי. מדוע הגמרא בנושא בבא קמא מקצרת בלשונה? שיטות הראשונים והחידושים היוצאים מהם.

ישנה מחלוקת בין התוס' לרמב"ם האם עיקרה של קרן הוא משום שכוונתה להיזק או משום שזהו נזק משונה. מובאת חקירה מהו הדין במעשה שהוא משונה אך אין כוונתה להזיק ויש לה הנאה, מכוח מה נחייב את הבעלים במעשה זה - לא מקרן שכן אין כוונתה להזיק, לפי הרמב"ם, אך לא שן, משום שזה משונה.