גרות

בין המחלוקות בעניין היתר המכירה וגיור מסורתיים נמתחים קווי דמיון רבים , הבירור ההלכתי סביב שתי הסוגיות דומה במבנהו, אך מה שמאפיין את התפלגות המחנות הוא השקפת העולם ביחס לאחריות לכלל ישראל , בעיית ההתבוללות לא נכחה בסביבתו של מרן הרב קוק זצ"ל, אולם יש להעריך שאילו הכיר אותה לעומק היה נוטה להקל בגיור כפי שעשה בשביעית.

בחלק הראשון של השיעור הרב עוסק בהסתכלות האחדותית של הרב זצ"ל על המציאות וההבנה שכל אחד בעם ישראל מקדם את הגאולה בדרכו שלו. בחלקו השני של השיעור הרב עוסק בסוגיית הגיור בימינו ומציג את שני צדדי ההתלבטות.

כל אדם יכול להצטרף ליהדות, וההלכה מחייבת לנהוג באופן שווה ביחס ללא-יהודי המקיים שבע מצוות בני נח, ומנגד ישנם הבדלים בין יהודים ולא-יהודים בכל הנוגע לעולם הקדושה. זאת מכיוון שהיהדות באופן ברור איננה גזענות, אך היא איננה מקבלת את השוויון כערך עליון

דעת ראשוני חכמי ספרד בגיור קטן. האם זה זכות לו להתגייר או שמא חובה? האם גר שהתגייר וחיי כחילוני זה בעצם מחאה על זה שהתגייר? כיצד ניתן לעקוף את המחאה?

הרב דן לפי ג' השיטות התוס' ומסביר מדוע לפי כולם גיור קטנים אינו עדיף אלא גרוע.

הסברת המורכבות בגיור קטנים. ופריסת השיטות בגיור לגיור הקטן כאשר גדל.

כאשר קטן מתגייר עם אביו הוא ודאי גר מדאורייתא. כשאין אב מחלוקת ראשונים אם צריך שאמו תביא אותו לגיור. מה קובע שגיור זה זכות, רצון האדם או עצם הזכות להיות יהודי? האם כשלא נוהג מנהג יהדות זה מחאה? בישולי עכו"ם בבית הורי הגר. תיאור המציאות היום והצורך בגיור.

באלו אופנים ניתן לגייר קטן, האם ניתן לגייר קטן כאשר ידוע שלא יקיים מצוות בעתיד, חשיבות מעמד הרבנות הראשית כגוף סמכותי בלעדי בענייני גיור ובכלל.