הלכות ציבור

ההתנגשות בין הגישה שמתעדפת שחרור חטופים לבין זו המבכרת את הניצחון על חמאס היא ויכוח קלאסי בין קולקטיביזם לאינדיבידואליזם. היהדות, שמציגה דרך שלישית, דואגת מאוד לכל אבר באומה – אך לא על חשבון פגיעה אנושה בגוף כולו

ההלכה מחייבת אותנו לחשוף פגיעות מיניות, לעודד את נפגעי העבירה לדבר על כך ולא להתעלם. כיצד עושים זאת ברגישות הראויה, כדי שמצד אחד נתמוך בנפגעים ונעניש את הפוגעים, ומצד שני לא נחטא בלשון הרע – ולא נסגור פתחי תשובה ותיקון?

יום שבו הסדר נפגע ויצא מאיזון של הפגנות ומחאות. מבלי לקחת חלק או לנקוט עמדה, אבל איך עושים את זה נכון ועל מה?

פסול לעדות זה מי שהוא רשע (שעשה מלאכה שאסורה מדאורייתא ויודע שאסורה או שעבר על דרבנן אחרי התראה ועבר שוב) מה הדין אם לא יודע? אנוסים? רפורמים? ועוד

כינויו של הקוד האתי הנוכחי שניסח אסא כשר, 'רוח צה"ל', מהווה ניגוד מוחלט לתוכנו, בשל התמקדותו בצינון רוח הלחימה של החיילים. הגיע הזמן לנסח קוד אתי חדש, ברוח הכהן הגדול, שימלא את חיילי צה"ל במוטיבציה וגבורה בהתאם למוסר התורה עד הניצחון