הסטוריה

התפילה כחוויה חברתית מגבשת, התפתחות מבנה סידור התפילה, תוספות לנוסח התפילה, שליח ציבור, מנהגים, סדרים והלכות,.

רוב חוקרי הפילוסופיה היהודית, הערבית והנוצרית של ימי הביניים, משתדלים למיין את כל היצירות הפילוסופיות לשני זרמים: הזרם האפלטוני או הניאו-אפלטוני, והזרם האריסטוטלי. אמנם, זוהי מלאכה קשה שלא תמיד מצליחה, אך בוודאי שיש מושגי יסוד משני הזרמים הללו שמופיעים ומשמשים נקודות התייחסות גם בפילוסופיה היהודית. על כן כדאי להרחיב את הדיבור על שני הזרמים ועל המושגים היסודיים והעיקריים שבהם.

בסוף תקופת הגאונים נוצר זרם חדש ביהדות שהשפיע רבות, וייצג את טובי וגדולי החכמים - הפילוסופיה האלוקית היהודית. נשאלת השאלה מה גרם להופעת זרם זה בתוך התרבות היהודית? תופעה זו של פילוסופיה יהודית היא חדשה. העיון ההלכתי היה קיים כמובן מאז שניתנה התורה. גם חכמת הסוד, שאמנם השפה והמונחים השתנו מפעם לפעם, מלווה את תורת ישראל מאז ומקדם. הוא הדין למדרש, לפרשנות המקרא ולמוסר. ואילו הפילוסופיה היא תופעה חדשה בצורתה הספרותית, בדרך העיון שבה ובמגמותיה המופנות הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.

שדה היצירה התורנית בבבל מניב פירות ראשונים גם בתחום מיוחד ומופלא - תורת הסוד. אנו מוצאים בכתבי-יד מאותן התקופות, ואף בתלמוד עצמו, רמזים כאלה ואחרים לחוגים מצומצמים שעסקו בחכמת הסוד ובספרותה, שילוב של חכמה עמוקה, של חזון לעתיד לבא, תפיסת עולם מיוחדת במינה, שיש בה אמירה מסוימת בעלת ערך עצום גם לכלל היהודים ולא רק לאלו שעוסקים בה בפועל.

מתוך תיאור הסביבה והאוירה הכוללת אנו מגיעים לאחד המאורעות החשובים ביותר בתולדות ישראל בתקופה המוסלמית - הפילוג הקראי.

התהוות המרכז היהודי בבבל כמרכז רוחני וחברתי ראשון בתחנות הגלות. סקירת הרקע ממנו צמח והתנאים שאיפשרו לו להתפתח.

תקופת ימי הביניים היהודית זו תקופת הגלות הקשה ביותר. הגלות היהודית, תקופת ימי הביניים שלנו, מתחילה לאחר מרד בר כוכבא, וביתר שאת לאחר קבלת הנצרות על ידי האמפריה הרומית בתחילת המאה הרביעית

היווצרות האיסלם, התפשטותו ותקציר קורותיו, והשפעתו על הקהילות היהודיות בבבל ובארץ ישראל, ועל העולם כולו.

התפוררות האמפריה הרומית, יהודי המזרח.

תהליך ההתנצרות של האימפריה הרומית, קבלת הנצרות כדת הרשמית במדינה, קביעת המקומות הקדושים לנוצרים בא"י ע"פ הלנה המלכה אימו של קונסטנטין הקיסר הרומי, והשפעת כל התהליכים הללו על מצב יהודי א"י והתלמוד הירושלמי.