הרב קוק

עיקר כתיבתו של הרב היא בצורת "שירה עליונה" הנתונה לפירושים רבים - אבל יש בה "חיות", כמו אורות התשובה, אורות הקדש; אולם יש גם כתיבה בצורת "פרוזה" ממנה אפשר ללמוד על הלך מחשבתו של הרב, כמו "עין אי"ה"; הדור מתחבר גם לדברים עמוקים.

מרבים בלימוד, המרבה את המחשבה, ועל ידי כן מעשירים את הרעיונות לכתיבה; השפה והדרך בה בוחרים להביע רעיון משפיעים על אופן קבלתו; הצורך של ציבור תופשי התורה בשיפור הסגנון.

האחיזה בשכל הוא הנשק הכי גדול; הכתיבה מרחיבה את כשרון ההבעה ומשפיעה על הקוראים; שורש הכתיבה זה הרעיון.

אכן, צריך ללמוד שפות (בכל המובנים) אך לא זה העיקר; חכמה פנימית חשובה יותר.