יז בתמוז

חמישה דברים קרו בי"ז בתמוז. א- נשתברו הלוחות- חטא העגל,אמונה לא מזוככת והצורך בזיכוך האמונה. ב- בטל התמיד- חשיבות הקביעות, קרבן התמיד הוא קרבנו של כל ישראל ומבטא גם את אחדות ה', התיקון התחזקות בעבודת ה' שע"י כל התקדמות מתקדמים לבניין המקדש, התכוננות לבניין הבית.

כוח הטומאה יונק מהקדושה. ימים אלו של בין המצרים הם ימים שעתידים להיות גדולים, אבל נפלנו בהם. החטאים הללו שכנגדם יש את שלושת השבועות הינם שורשיים ודורשים תיקון לדורות. ולעתיד נזכה שכוח הקדושה יתגבר

שבירת הלוחות מוכרחת ממדרגת ישראל בחטא העגל; הקבלת שבירת הלוחות וחטא העגל להעמדת צלם בהיכל וביטול התמיד; קרבן התמיד מסמל את אחדות ישראל.

נשברו הלוחות ונשרפה התורה והתיקון המשכת התורה שבע"פ ע"י ממשיכי התורה הגדולים בדורות, וזהירות מפורצי גדר. ענין הימים הוא לא להיות אבלים לשמה אלא ימי תיקון ותשוב.

חז"ל למדו מכך שדבר ה' חרות על הלוחות: אל תקרי חרות אלא חירות. שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. כיצד לומדים זאת מהפסוק?

מדוע שבר משה את הלוחות? ההיתה זו פעולה של כעס, או פעולה רצונית שיש לה מטרה חינוכית?

משה רבנו משבר את הלוחות לעיניהם של ישראל. מדוע לא הניח את הלוחות בראש ההר והלא כבר שם ידע על עשיית העגל?

מהותו של חטא העגל היה בשתי טעויות: האחת כי ניתן "לכפות" את הקב"ה להשרות את שכינתו. והטעות השניה במחשבה שניתן לכפות את חכמי הדור. בניית המקדש היא תיקון לשתי הטעויות.