מועדים
מרוץ החול שוחק? כך תנקו את הנפש במעגל השנה
ימי החול שוחקים אתכם? גלו את הכוח המטהר של השבת ומועדי ישראל עד לשיא ביום הכיפורים. צפו בשיעור מרתק על רפואת הנפש היהודית.
ויקישיבה - מועדים
תוכן לפי תגית
15113
תפילות ליום העצמאות למתפלל כמנהג הגר״א
"לא היה מרד אבשלום" — אף יהודי לא באמת מורד
הרב הראשי לישראל, הרב קלמן מאיר בר, פותח בהודיה על הניסים הגלויים של התקופה האחרונה, ומשם עובר לקריאה חדשה של מרד אבשלום בדוד המלך: אבשלום מעולם לא רצה לפגוע באביו, ומי שמשך בחוטים היה אחיתופל. וכמו אבשלום, גם אף יהודי לא באמת מורד באביו שבשמיים. ועוד בשיחה: התצפיתנית אגם ברגר ששמרה שבת בשבי, וסיפורו של הרב טוביה וייס, ילד מרכבת הילדים שניצל מהשואה. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
הרש"י האחרון בתורה: למה משה שבר את הלוחות?
הרש"י האחרון בתורה, שקוראים בשמחת תורה, חותם בשבח הגדול ביותר של משה רבנו: "שנשאו לבו לשבור את הלוחות". למה דווקא זה? הרב שניאור אשכנזי, שליח חב"ד בראשון לציון, מביא את דברי הרבי מליובאוויטש מהתוועדות שמחת תורה תשמ"ז: משה הבין שהלוחות הם השטר שמחייב את עם ישראל, וברגע של אמת בחר להציל את העם. ישראל קודמים לכל. ומה זה אומר עלינו היום: האם האידיאולוגיה שלנו גדולה יותר מהיהודי שעומד מולנו? הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
איך מונעים נשירה? דיני חינוך הילד מההלכה ועד הבית
הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר שדרות, חותם את הערב בשאלה הכואבת של נוער שעוזב את הדרך: ״זה אסון, זו טרגדיה״ — ואיך מונעים אותה? הוא נכנס לסוגיה ההלכתית של חינוך קטנים: האם אסור לתת לילד איסור בידיים, האם בית דין מצווה להפרישו, ואם ילד בכלל מחויב במצוות — דרך המגן אברהם, התוספות, תוספות ישנים, הרמב״ם, תרומת הדשן והחיי אדם, ואפילו הפסקה של שתי דקות שבה הקהל הופך לבית מדרש. והמסקנה המעשית: חינוך אינו רק ״אל תעשה״. ילד צריך להרגיש שהמצוות שלו, שהוא יהודי קדוש שתפילתו נשמעת — כמו הנכד שאומר ״האתרוג הזה שלי״. ובסוף, שני אבות בבית הכנסת, וקריאה להורים: לכבד תלמידי חכמים מכל החוגים, כי זלזול שנאמר ליד השולחן מחלחל אל הילדים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
״מי ילד לי את אלה?״ — נקודת הנשמה שהמלחמה גילתה
הרב אליאב תורג׳מן, רב קהילה ומ״פ בחטיבת החשמונאים, מגיע לישיבה ישר מסוכה על פסגת החרמון, עדיין במדים. הוא מדבר על מה שהמלחמה גילתה בעם ישראל: לא הסבר למה זה קרה — את זה איננו יודעים — אלא נקודת אמונה פנימית שאין מתחתיה כלום, הנשמה שבכל יהודי. זו גם הערבה של הושענא רבה, בעקבות השפת אמת: הנקודה שאינה תלויה בדעת ולא בבחירה. ובאמצע, סיפור מהרכבת לתל אביב בקיץ תשפ״ד: נער במכנסיים רחבים ובלי כיפה, עם ציצית מהודרת, שמספר שבתיכון שלו כולם מתפללים מנחה ומניחים תפילין שחב״דניק מוסר להם מעבר לגדר. ״מישהו ביקש? מישהו לימד אותם?״ — והתביעה מאיתנו להיות מוכנים לתת לעם את מה שהוא צמא לו. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
״אתם ספר התורה של המדינה״ — החינוך שישמור על ישראל
הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, פותח בפסוק על אברהם אבינו: ״כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו״. הקדוש ברוך הוא אוהב את אברהם בגלל החינוך שהוא מעביר לדורות — וזה כוחו של חינוך. משם הוא עובר להתעוררות שעוברת היום על עם ישראל: חיילים שמגדירים את עצמם אתאיסטים ומגיעים לסליחות, קיבוץ שלם שהגיע השנה לתפילת יום כיפור, ומי שחזר בתשובה בזמן המלחמה ולא ידע מה מברכים על סופגנייה. ״האנשים האלה צריכים אתכם.״ ובסוף, נבואת יחזקאל על סדום, ״אחותה״ של ירושלים: ככל שהמדינה מתעשרת ומתחזקת, לומדי התורה הם שצריכים לשמור שלא תזוח דעתה. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
״אז בשביל מה התפללתי?״ — על כוחה של תפילה
הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב דוד לאו, מדבר בליל חיתום הדין על התפילה שמשנה מציאות. הוא עוקב אחרי פרשת ראש השנה: אברהם שמתפלל על אבימלך ונענה קודם, לעומת הגר וישמעאל וחזקיהו המלך, שבהם דווקא תפילת האדם על עצמו היא שמתקבלת. ההכרעה: השאלה אינה על מי מתפללים, אלא אם התפילה יוצאת מקירות הלב. ובסוף, סיפור מהלוויה של עידן שתיוי הי״ד. ליד הארון, אביו אלי פונה אל הרב ושואל: ״אז בשביל מה התפללתי?״ — והתשובה של הרב לאו על מה שהתפילה נותנת גם כשהבקשה לא התקבלה. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
״דיברתי לצלם״: חינוך של דוגמה אישית ואהבה
הרב ציון כהן, רבה של אור יהודה, בן שדרות שכיהן 19 שנה כרב בשער הנגב, מדבר על החינוך כ״אקזיט האמיתי״ של החיים, ובונה את דבריו מסיפורים. הרב עובדיה יוסף שהוזמן לכנס דיינים וסיפר להם את סיפור רבי עקיבא ורחל — ולבנו שתמה הסביר: ״אני לא דיברתי לדיינים... אני דיברתי לצלם.״ שני אבות שישבו באותו בית כנסת, אחד שהתרכז בתפילתו ואחד שהעיר לילדיו כל התפילה — ומה יצא מהילדים של כל אחד מהם. והמורה אסתר משדרות, שכל מחזור התלמידים שלה זוכר אותה, כי מעולם לא אמרה לתלמיד מילה רעה. ובסוף, הלולב שמחבר את כל המינים, ודברי הרב נבנצל על ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב״: מצווה שנעשית בלי שמחה מלמדת את הילדים ההפך. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
למה המשיח נקרא ״בר נפלי״? סוכת דוד הנופלת
הרב ערן טמיר, ראש ישיבת אורות אשקלון, יוצא מגמרא תמוהה: למה המשיח נקרא ״בר נפלי״ — בן הנופל — ולמה מלכות בית דוד נקראת ״סוכת דוד הנופלת״? בעקבות המהר״ל, ״העדר קודם להוויה״: כל קומה חדשה נבנית רק אחרי שהמציאות הקודמת מפנה לה מקום. עם דוגמאות מהחיים — מהרווק שהופך לנשוי ועד מלכות שאול ודוד. ולמה דווקא סוכה ולא בית? בית שנפל ונבנה מחדש הוא בית חדש; סוכה נועדה מראשיתה להתפרק ולהיבנות שוב, ולכן גם בשעת נפילתה היא נשארת סוכה. המסר החינוכי: לא להיבהל מנפילות — לא בחיים הפרטיים ולא בחיי האומה, מאז שמחת תורה של לפני שלוש שנים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.
סוכות הוא חג של חיבוק — חינוך בין אהבה לגבולות
ראש ישיבת בני עקיבא הדרום, הרב דוד טברסקי, פותח בדיני חינוך של חג הסוכות: שמאי הזקן שסיכך מעל מיטת נכדו התינוק, הילד שחייב בלולב ״משיודע לנענע״, והריטב״א שקובע שגיל החינוך אינו אחיד — הוא תלוי במצווה ובילד. משם, בעקבות המשנה ברורה והרב קוק: החינוך מתחיל באווירה של הבית ובחינוך העצמי של ההורים. ואחר כך, החגים כדרכים של קשר: פסח הוא דיבור, שבועות נשיקה, הימים הנוראים מבט — וסוכות הוא חיבוק, שאינו בודק מי אתה ומה עשית. בסוף, הציפור של ר׳ זושא שצריכה שתי כנפיים, וחבטת הערבה בהושענא רבה: גבול, ומיד אחריו חסד. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.