עשרה בטבת

א - מעמד הצומות בימינו. ב - דיני הצומות הקלים. ג - זמן הצומות הקלים. ד - האם הקם לפני עלות השחר רשאי לאכול ולשתות. ה - שטיפת הפה. ו - השוכח שהוא צום. ז - חולים פטורים מהצום. ח - מעוברות ומיניקות בתשעה באב ובצומות הקלים. ט - קטנים חתנים וחיילים. י - תפילת עננו. יא - קריאת 'ויחל' בתענית. יב - ברכת כהנים במנחה.

כל דבר בעולם הוא גילוי של מקור רוחני גבוה לאין ערוך. תרגום התורה כמו בחטא העגל לבשה התורה את הלבושיים הגשמיים ביותר ואיבדה את כל העומק והמאור שבה - חושך ירד לעולם. אך גם צלילי החושך הללו הם הכנה לאור הגדול בימות המשיח, בהם התורה תתפשט לכל העמים בשיא טהרתה.

הזלזול בערך התורה הוא שגרם את תחילת הירידה הרוחנית שהובילה לחורבן הבית. (התיקון שמוטל עלינו לעשות לנוכח הפגיעה בקדושת השבת)

למה מי שהפסיק לאכול קודם הצום אינו יכול להמשיך לאכול? האם נאמר את אותו הדין גם בשבת? והתשובות שלכם משבוע שעבר

העברנו כאן בשידור חי שיחה לעשרה בטבת של הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

למה הצום של עשרה בטבת נבחר כיום הקדיש הכללי לזכר החללים בשואה, למה לא ט’ באב או י"ז בתמוז או אפילו היום שנקבע כיום השואה והגבורה? האם יש קשר מהותי בין י’ בטבת לבין זכר השואה?

הגרמנים זירזו אותם בירידה מהרכבת. רחל ואמה ירדו וניצבו מול המפקד, כנראה מנגלה. הוא שאל אותה: "בת כמה את?". רחל ראתה שבצד שמאל שותים מים והלכה לשם בלי לענות. כאשר חזרה, אמה קראה לה. אולם יהודי אחד אחז בה ולא הניח לה ללכת, כי ידע שאמה נמצאת בין אלו שעומדים להירצח

אם מטרת השואה הייתה כדי לזרז תהליכים בעולם, הקב"ה לא יכל לגרום לתהליכים האלו בלעדיה?