פסקי דין

התובע גר בדירה בקומה ראשונה. נודע לו כי הבעלים של הדירה מתחתיו מוכר את דירתו לזוג - הנתבעים.

התובע קנה רכב מהנתבע. מחיר המחירון של הרכב היה 22,000 ₪. אולם בפועל גבה הנתבע רק 21,000 ₪, משום שהרכב 'קצת משומש'. כאשר באו התובע והנתבע להעביר את הבעלות על הרכב בדואר, התברר לתובע שהרכב שימש ללימוד נהיגה, דבר שעל פי המקובל מפחית את ערכו ב-20%.

התובע טוען, שאבנים גדולות מתגלגלות מהמסלעה לתוך החצר, ועל פי עדות בעלי מקצוע, הדבר מהווה מפגע מסוכן. הוא תובע מהנתבע לשאת בעלויות הדרושות לשם הבטחת השימוש הבטוח בחצר, כפי המתחייב על פי התקנים המקובלים בעניין זה.

הנתבע קנה מכולת מהתובע במחיר של 87,000 ₪. המחיר כולל את התכולה (30,000 ₪), ציוד (20,000 - 25,000 ₪) ומוניטין. הנתבע שילם לתובע את מרבית התשלום, אולם התשלום האחרון, נעשה בצ'ק ע"ס 14,000 ₪, והצ'ק חזר.

התובע הוא בעל חברת תיירות ונופש, וארגן לנתבע חבילת נופש. הנתבע שילם כמקדמה חלק מהמחיר של חבילת הנופש. כאשר הנתבע הגיע לבית המלון הוא קיבל תנאים גרועים ממה שהובטח לו בחבילת הנופש, כגון חדרים קטנים יותר וכדומה. הנתבע התלונן בפני הנהלת המלון, וזו נתנה לו פיצוי מסוים, ע"י שמסרו לשימושו חדר נוסף. הנתבע שהה במלון עד לסוף תקופת הנופש, וכעת הוא מסרב להעביר לתובע את יתרת התשלום, משום שחבילת הנופש שהוא קיבל אינה מה שהובטח לו.

התובע קנה מהנתבע רכב. עקב שביתה של עובדי מכוני הרישוי, לא היה התובע יכול לבדוק את הרכב במכון רישוי, והסתפק בבדיקה שטחית. ברכב ישנן מספר תקלות שלא ידע עליהן קודם הקניה וטוען, שברור שלא היה קונה רכב במצב זה, ולכן הוא מבקש לבטל את המקח.

התובע הוא מנהל ישיבה, התובע את מנהלי העזבון של נדבן. לטענתו, הנדבן אמר לו, שיבנה על פי התוכניות והעלויות שהציגה לו הישיבה. גם אשתו של הנדבן העידה בפני בית הדין, שהנדבן אישר לבנות על סמך התוכניות הנ"ל.

האם חוזה בו הוסכם על תאריך לסיום בנייה עבורו שולמה מיקדמה בצפיה לבניית בניין בסמוך לתחנת אוטובוס תקף במקרה בו לא נבנתה אותה תחנה?

האם הסכם שנכתב ונחתם בין שני אנשים בו התחייב צד אחד לשלם סכום לצד השני למשך תקופה מסויימת הוא מסמך מחייב?