שיחות בעניני השעה

מבחינה הלכתית, אין לוותר על חלק בא"י בתמורה לחלק אחר ● אנשי מועצת יש"ע והחולקים עליהם, יפעלו כל אחד כדרכו למען א"י, מבלי לכפות דעתם איש על רעהו ● אסור לסייע לעקירת מיגרון, ויש להודיע על כך למפקדים כעת.

פרשת השבוע, שחותמת את ספר ויקרא, עוסקת במציאות של החיים הפרטיים והלאומיים של העם היהודי. מצד אחד, היא מתארת במונחים נלהבים את השמחה, הביטחון והשלווה שיכולים להיות מנת חלקו של העם היהודי ושל כל אחד ואחד מאתנו. מצד שני, היא גם מתארת בצורה חיה וציורית מוות, גלות, צרות ואסונות.

תעצומות הנפש שעלו עקב הפיגוע; חירות לעם ישראל, לארץ ישראל; הפיגוע הוא נסיון לפגוע ברוח.

עולת ראש חודש; ילדים הלומדים תורה הם מקור הרוחניות של עם ישראל, ובהם המחבל רצה לפגוע. נקמה היא צודקת ומוסרית; אנחנו בעיצומה של מלחמת עולם.

מיתת משה ואהרון; שלושים לרצח, עדיין ימי בכיה על קורבנות ה'; דם מלשון דממה; התעוררות בקרב אחינו; "להגביר את תחושת החיים דווקא בעמק הדמים"; 3 דברים נקנים בייסורים: התורה וא"י ועולם הבא עפ"י הרמח"ל.

איך הגופה של ילד יהודי הכריעה את הכף לרעת פרעה עפ"י המדרש; התחכמות גוג ומגוג: רוצים לנתק את עם ישראל מאביהם שבשמיים לפני שמתנכלים לו; הרוצח ומשגריו בחרו בישיבה בכוונה; החיבור המיוחד שהיה בין הקורבנות לבין אבינו שבשמיים; הצער על מה שהנערים עוד לא יספיקו בעולם הזה.

המדינה צריכה לעשות דבר, על כל יהודי שנהרג להקים עוד ישיבה עוד ישוב, עוד תקציב לישיבות, זו נקמה של בן אדם; על הלימוד תורה של בני הישיבות כל העולם עומד, "אל נקמות ה'".

מזבח של מטה ושל מעלה; צדיקים שנהרגו על קידוש ה'; ישראל נמשלו לצאן ה'; כמו חכמי יבנה שהפריעו לרומאים; הכח של עם ישראל נמצא בישיבות.