Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא פסחים מבחן דפים מ"ז - ס"א
ממוצע הציונים עד כה: 85%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת פסחים, דפים מ"ז- ס"א

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. לחם הפנים מה הטעם שאינו דוחה יו"ט לת"ק והא צרכי שבת דוחין יו"ט? (מז.)
א. מחלוקת: לרב חסדא משום דשבות רחוקה לא התירו ולרבה משום דצרכי שבת אין דוחין יו"ט.
ב. מחלוקת: לרב חסדא משום דשבות רחוקה לא התירו ולרבה משום דאין השבת סמוכה ליו"ט.
ג. לכו"ע משום דאין השבת סמוכה ליו"ט.
ד. לכו"ע משום דשבות רחוקה לא התירו.

2. למ"ד אין חילוק מלאכות ביו"ט באיזה אופן אמרי' דמבשל גיד הנשה ביו"ט לוקה חמש? (מח.)
א. במבשל גיד הנשה בעצי היתר ולוקה על הבערה ביו"ט משום דהבערה לחלק יצאת.
ב. במבשל גיד הנשה של נבילה ולוקה אף על הנבילה.
ג. במבשל בעצי מוקצה ולוקה משום מוקצה.
ד. במבשל בעצי הקדש ולוקה משום לא תעשון כן לה' אלוקיכם.

3. סעודת אירוסין האם הוה סעודת רשות או סעודת מצוה? (מט.)
א. מחלוקת: לרבי יוסי הוה מצוה ולרבי יהודה הוה רשות.
ב. מחלוקת: לרב יוחנן הוה רשות ולרב חסדא הוה מצוה.
ג. תלוי: סעודה ראשונה לכו"ע הוה מצוה, סעודה שני' לרבי יוסי הוה מצוה ולרבי יהודה הוה רשות.
ד. תלוי: סעודה ראשונה לכו"ע הוה מצוה, סעודה שני' לכו"ע הוה רשות.

4. כל העוסק בתורה בפני עם הארץ..............? (מט:)
א. כאילו כופתה ומניחה לפני הארי.
ב. שכאילו בועל ארוסתו בפניו.
ג. עובר משום לועג לרש.
ד. עליו נאמר כי דבר ה' בזה.

5. ד' פרוטות אין בהן שכר ברכה לעולם - שכר כותבין - מה הטעם? (נ:)
א. כדי שיכוונו הסופרים לשם מצוה ולא לשם ממון.
ב. משום שאם יתעשרו הסופרים יפסיקו מלכתוב.
ג. משום שאם יתעשרו יבואו לזלזל מתוך עושרן בפרטי ההלכות הנצרכין לכתיבת סת"ם.
ד. כדי שלא יבואו המון עם ועמי הארצות להתעסק בזה.

6. כי אתא רבב"ח אכל דאייתרא - והא תנן נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם? (נא.)
א. שאני רבב"ח דאדם גדול הוא ולא הצריכוהו לשנות מנהגו.
ב. כיון שראה את רבי יוחנן שאכל כדאי הוא רבי יוחנן לסמוך עליו אף במקום שמחמירים בזה.
ג. מחלוקת: לאביי כיון דבא מא"י אין נוהג דין זה ולרב אשי כיון דדעתו לחזור אין נוהג דין זה.
ד. כיון דלא הוה חומרא מעיקר הדין אלא משום שלא יקילו בזה המון עם אין נוהג דין זה.

7. הכובש שלשה כבשין בחבית אחת האם מותר לאכול אותו המין שעדיין לא כלה לחי' מן השדה? (נב.)
א. מחלוקת: לרבי יהושע ולרבן גמליאל מותר ולר"א אסור.
ב. מחלוקת: לרבי יהושע אסור ולרבן גמליאל מותר.
ג. לכו"ע מותר.
ד. לכו"ע אסור.

8. האומר הרי עלי מנחה מן השעורין מביא מן החיטין - מה הטעם? (נג: רש"י ד"ה רבי שמעון וד"ה לא ר"ש סבר לה כר"י)
א. לכו"ע משום דתפוס לשון ראשון.
ב. לכו"ע משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה.
ג. לכו"ע משום דמצינו מנחה שבאה מן השעורין.
ד. לת"ק במנחות משום תפוס לשון ראשון ולרבי יוסי משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה.

9. אור של גיהנם באיזה יום נברא (למסקנא)? (נד.)
א. במוצאי שבת.
ב. ביום שני.
ג. קודם שנברא העולם.
ד. בערב שבת.

10. האם מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בתשעה באב? (נה.)
א. לר"א אסור ולתנא דברייתא מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. לכו"ע מותר.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

11. מוליכין ומביאין כלים מבית האומן וכו' והא תנן במו"ק אין מביאין כלים מבית האומן? (נה:)
א. הכא איירי בי"ד והתם איירי בחול המועד.
ב. הכא איירי במביאן כדי שלא יגנבו והתם איירי במביאן סתם.
ג. הכא איירי בשאינו מאמינו והתם איירי במאמינו.
ד. תרי תנאי נינהו.

12. ופורצין פרצות וכו' להאכיל נשר לעניים בשבתות - באיזה אופן מדובר? (נו:)
א. לכו"ע בשל מכבדות.
ב. לכו"ע בשל בין הכיפין.
ג. מחלוקת: לעולא בשל מכבדות ולרבין בשל בין הכיפין.
ד. לכו"ע בין בשל מכבדות ובין בשל בין הכיפין.

13. האם נותנין פאה ללפת כרוב וקפלוט למסקנא? (נז.)
א. מחלוקת: לרבי יוסי ולת"ק דר"ש נותנין ללפת ולקפלוט ולר"ש ולת"ק דר"י נותנין ללפת ולכרוב.
ב. מחלוקת: לרבי יוסי נותנין ולרבי שמעון אין נותנין.
ג. מחלוקת: לרבי יוסי ולרבי שמעון נותנין ולת"ק דר"י ולת"ק דר"ש אין נותנין.
ד. תלוי: לפת וכרוב לכו"ע נותנין, ובקפלוט מחלוקת: לת"ק דר"ש נותנין ולר"ש אין נותנין.

14. מאיזה זמן אפשר להקריב תמיד של בין הערביים מדאורייתא? (נח.)
א. משבע ומחצה.
ב. משש ומחצה.
ג. משמונה ומחצה.
ד. מתחילת שש.

15. מה הטעם שתמיד קודם לפסח? (נט.)
א. תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
ב. תמיד הוא קרבן ציבור, ופסח הוא קרבן יחיד.
ג. יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערביים מדבר שנאמר בו בין הערביים בלבד.
ד. הלכה למשה מסיני.

16. נטמאו האימורין או שאבדו האם זכאין הכהנים בחזה ושוק? (נט:)
א. בכל גווני זכאין.
ב. בכל גווני אינן זכאין.
ג. תלוי: נטמאו אינן זכאין, אבדו זכאין.
ד. תלוי: מדאורייתא זכאין ומדרבנן אינן זכאין.

17. מחשבין מעבודה לעבודה - מה הכוונה? (ס.)
א. שמחשב בשעת שחיטה שעושה השחיטה לשם זריקה.
ב. שמחשב בשעת שחיטה שיזרוק הדם שלא לשמו.
ג. שמחשב בשעת שחיטה שלא לזרוק הדם כלל.
ד. ששוחט ע"מ לאוכלו חוץ למקומו וע"מ לאוכלו חוץ לזמנו.

18. לא אם אמרת בשלא לשמו שנוהג בכל הזבחים - מה הכוונה? (ס:)
א. שפוסל בכל הזבחים לגמרי.
ב. שאינו עולה לבעלים לשם חובה בכל הזבחים.
ג. שפוסל בפסח ובחטאת ובשלמים לגמרי ואינו עולה לבעלים לשם חובה כשאר זבחים.
ד. שפוסל בפסח ובחטאת לגמרי ואינו עולה לבעלים לשם חובה כשאר זבחים.

19. האם יש פסול שינוי בעלים לאחר מיתה? (סא.)
א. לחד אמורא אין פסול בכה"ג ולרב פנחס ברי' דרב אמי יש פסול בכה"ג.
ב. לכו"ע אין פסול שינוי בעלים לאחר מיתה.
ג. לכו"ע יש פסול שינוי בעלים לאחר מיתה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

20. קרבן שנשחט ע"מ לאוכלו חוץ לזמנו ונעשו גם שאר העבודות על דעת כן האם איכא כרת בזה? (סא: רש"י ד"ה וכי תימא)
א. בכל גווני איכא כרת.
ב. בכל גווני ליכא כרת.
ג. תלוי: אם מתחילה חשב לחשב מחשבת פסול בכל העבודות איכא ואם לא חישב מתחילה ליכא.
ד. אם אמר בכל עבודה שעושה על דעת כן איכא ואם רק אמר שעושה כמו בעבודה קודמת ליכא.