Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

ממוצע הציונים עד כה: 93%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא מציעא מד - ס

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. שומר שהטה חבית יין שהופקד אצלו ונטל ממנה רביעית - מה דינו? (מד.)
א. אפי' נשברה החבית חייב לשלם עבור כל החבית.
ב. אם נשברה חייב לשלם עבור רביעית אבל החמיצה משלם את כולה.
ג. אם החמיצה משלם עבור רביעית אבל אם נשברה משלם עבור כל החבית.
ד. אפי' החמיצה אינו משלם אלא עבור רביעית בלבד.

2. כמה דינרי כסף בעינן לפדיון הבן? (מד:)
א. חמש.
ב. עשר.
ג. חמש עשרה.
ד. עשרים.

3. מה הטעם דמ"ד אין מטבע נעשה חליפין? (מה:)
א. משום דדעתו על הצורה וצורה עבידא דבטלה.
ב. משום דילפינן מדכ' נעלו, נעלו אין מידי אחרינא לא.
ג. דאין לו סמיכות דעת על מטבע כיון דאפשר להגנב.
ד. דכיון דשייך בו קנין כסף אין בו קנין חליפין.

4. מה הם "פרוטטות" והאם אפשר להקנותם בחליפין? (מו.)
א. פרוטטות הם מטבע של נחושת ולכן אין נקנים בחליפין כשאר מטבעות.
ב. פרוטטות הם פירות שלא נתבשלו כל צרכם ודינם כפירות לענין חליפין.
ג. פרוטטות הם מעות של נחושת בלי צורה כמו אסימון ונקנין בחליפין כפירות.
ד. פרוטטות הם פירורי לחמים ואין נקנין בחליפין כיון דהוי דבר שאינו מסויים.

5. מה הם "דינר אנקא ואניגרא", והאם אפשר להקנותם בחליפין? (מו:)
א. אנקא, מעות ממדינת הים ולכן נקנין בחליפין, אניגרא דינם כמטבע ולא נקנין בחליפין.
ב. דינרים שנפסלו מחמת מלכות או מדינה ולכן נקנין בחליפין.
ג. דינרים שנפסלו מחמת מדינה ואפ"ה אין נקנין בחליפין דחזי עדיין במדינה אחרת.
ד. דינרים שנפסלו מחמת מלכות נקנים בחליפין אבל מחמת מדינה אין נקנין.

6. "מה נעלו דבר המסויים אף כל דבר המסויים" - לאפוקי מאי? (מז.)
א. לאפוקי דבר שאין בו סימן.
ב. לאפוקי הפקר.
ג. לאפוקי דבר שאין מנינו ידוע.
ד. לאפוקי חצי רמון וחצי אגוז.

7. האם מחללין מעשר שני על אסימון או על מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ? (מז:)
א. אין מחללין.
ב. לרבי דוסא מחללין ולחכמים אין מחללין.
ג. לרבי דוסא מחללין על אסימון ולחכמים אין מחללין אבל על מעות בית המרחץ לכו"ע אין מחללין.
ד. על אסימון מחללין, ועל מעות בית המרחץ לרבי דוסא מחללין ולחכמים אין מחללין.

8. נתן פרוטה של הקדש בשוגג לספר עבור תספורת - האם מעל? (מח.)
א. בספר נכרי מעל בספר ישראל לא מעל עד דמשך.
ב. בספר ישראל מעל, ובספר נכרי לא מעל עד דמשך.
ג. מעל אעפ"י שלא משך.
ד. לא מעל עד דמשך.

9. מי שבקש להפקיד כספו אצל בעה"ב וא"ל הא ביתא קמך - מה דינו? (מט. - מט:)
א. כשומר חנם.
ב. כשומר שכר.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. פטור לגמרי עליו.

10. כשהלוקח התאנה ביותר משתות - מי מהם יכול לחזור מהמקח? (נ:)
א. רק המוכר.
ב. רק הלוקח.
ג. שניהם יכולים לחזור.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

11. הלוקח מבעל הבית - האם יש לו עליו אונאה? (נא. וברש"י ד"ה מבעל)
א. לרבי יהודה אין בו אונאה ולחכמים יש בו אונאה.
ב. לכו"ע יש לו דין אונאה.
ג. אין לו עליו אונאה כיון דמוכר חפציו ביוקר הו"ל כיודע שיש בו אונאה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

12. האומר "על מנת שאין בו אונאה" - מה דינו? (נא:)
א. לרב יש אונאה ולשמואל אין אונאה.
ב. לכו"ע יש בו אונאה.
ג. לכו"ע אין בו אונאה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

13. מטבע שנפחתה יותר מדאי האם מותר ליקבנה כדי לתלותה בצואר בנו? (נב:)
א. מותר.
ב. אסור.
ג. נקב באמצעה אסור, מן הצד מותר.
ד. נקב באמצעה מותר, מן הצד אסור.

14. האם שייך ביטול בפירות מעשר שני שנתערבו? (נג. - נג:)
א. סתם מעשר שני לא בטיל דהוי דבר שי"ל מתירין, אבל אם נכנס לירושלים ונפלו מחיצות בטל ברוב.
ב. כל מעשר שני בטל באחד ומאה.
ג. כל מעשר שני בטל ברוב.
ד. מעשר אינו בטל אפי' באלף משום דהוי ממון גבוה ודינו כהקדש.

15. באיזה אופן מודו כו"ע דאף בלי חומש מתחלל בדיעבד? (נד.)
א. במעשר שני בשבת הואיל ויכול לחללו גם על שוה פרוטה.
ב. בהקדש בשבת הואיל וגזברין תובעין אותו בשוק א"נ משום וקראת לשבת עונג.
ג. באוכל תרומה בשוגג הואיל ומחזיר לכהן פירות דוקא ולא מעות.
ד. בזמן הזה הואיל והוי רק מדרבנן.

16. האם נזקקין בי"ד לדין פחות משוה פרוטה? (נה:)
א. נזקקין.
ב. אין נזקקין.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. לתחילת הדין אין נזקקין, אבל לגמר דין נזקקין אם תחילת הדין הי' על שוה פרוטה.

17. שכירות יש לו אונאה או אין לו אונאה? (נו:)
א. יש לו אונאה דביומיה מכירה הוא.
ב. אין לו אונאה דקיי"ל שכירות לא קניא.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. לר' עקיבא יש לו אונאה לר' יהושע אין לו אונאה.

18. גזבר ששכר פועל לשמור הזרעים - באיזה אופן חייב הפועל לשלם אם אבדו? (נח.)
א. רק אם הי' שכיר שבת חייב לשלם אם אבדו בשבת.
ב. רק אם אבדו בחול.
ג. בשבת אם הי' שכיר שבת וקנה מידו.
ד. אם הי' שכיר יום רק אם קנה מידו, ובשכיר שבת אף אם לא קנה מידו.

19. מי הם השלושה שיורדין לגיהנום ואינם עולים? (נח:)
א. מספרי לשון הרע, עושקי שכר שכיר, והמלבין פני חבירו ברבים.
ב. הבא על אשת איש, המלבין פני חבירו ברבים, והמכנה שם רע לחבירו.
ג. המאנה את חבירו באונאת דברים, המלבין פני חבירו ברבים, והחולק על רבו.
ד. המלוה ברבית, המאנה יתום ואלמנה, והגוזל את העני.

20. "אין משרבטין את הבהמה" - מה זה? (ס:)
א. אין מכין את הבהמה בשרביט משום צער בעלי חיים.
ב. אין משקין אותה לפני השחיטה כדי שיהא עורה נוחה להפשיט.
ג. אין משקין אותה מי סובין כדי להזקיף את שערה א"נ היינו קירצוף.
ד. אין מוליכין אותה לשוק ע"י שרביט כדי ליפותה.

שאלות על תוס'
21. מה זה אסימון - פולסא? (מד. ד"ה אסימון)
א. מעות הניתנים כסימן לבית המרחץ.
ב. חתיכות זהב וכסף שאין בהם עובי ורוחב ומשקל כמטבע.
ג. לרש"י מטבע בלי צורה לר"ת מטבע שיש בה צורה אבל אינה יוצאה בהוצאה.
ד. מקל שמכין בה את הבהמה - כמו פולסא דנורא.

22. למ"ד מטבע נעשה חליפין למה אין חוששין שיאמר נשרפו חיטיך בעליה? (מו. ד"ה שמע)
א. דחשש זה שייך רק בקנין כסף אבל לא בשאר קנינים.
ב. כיון דאין הכסף שוה לערך החפץ הוי מילתא דלא שכיחא ולא גזרו בו רבנן.
ג. דס"ל כר"ל דדבר תורה משיכה קונה ולא כסף.
ד. דמיירי כשכבר מסר לו החפץ.

23. היכא דא"ל בעה"ב כנוס שורך או הא ביתא קמך - האם חייב בשמירתו? (מט. ד"ה כל)
א. בכנוס שורך, לרבי פטור ולרבנן חייב, בהא ביתא קמך לכו"ע אינו חייב.
ב. אינו חייב בשמירתו.
ג. לרבי אינו חייב בביתא קמך, ולרבנן חייב, אבל בכנוס שורך לכו"ע חייב.
ד. חייב בשמירתו.

24. באיזה אופן מותר לעשות משקולת של מתכת? (נב: ד"ה שיהא)
א. לשקול בה כסף וזהב ודוקא במחפה אותה בעור כדי שלא יישחק.
ב. לשקול בה בשר ושמן ודוקא במחפה אותה בעור כדי שלא יישחק.
ג. דוקא אם הי' מטבע שנפסלה כיון שמשקלו הי' מדויק מאוד.
ד. אם היא מחפה בעור מותר לשקול בה כל דבר.

25. איך שמרו הפועלים את הזרעים בשביעית - הלא נאסרו משום משומר? (נח. ד"ה לשמור)
א. דס"ל משומר אינו נאסר בדיעבד ורק אסור לכתחילה.
ב. אף שנאסר משום משומר מ"מ מותר לגבוה כי רק להדיוט נאסר.
ג. משומר אסור רק מדרבנן ושבות במקדש לא גזרו.
ד. שלא הי' השומר מוחה לעולם מליקח רק הי' מודיעם שיחדום לעומר.