Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא בבא מציעא מבחנים דפים צ"ב - ק"ה
ממוצע הציונים עד כה: 76%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא מציעא דפים צ"ב - ק"ה

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. "כי תבא בכרם רעך בביאת כל אדם הכתוב מדבר" - מה הכוונה? (צב.)
א. שפועל יכול לאכול רק אם בא ביום בשעת עבודה ולא אם עובד בלילה.
ב. שכל אדם אפי' אינו פועל יכול לאכול, ולרב כהנא הכוונה רק אם עושה ואוכל.
ג. שרק בשעת ביאתו מותר לאכול אבל לא בדרך יציאתו מן השדה.
ד. שרק בשעה שכולם נמצאים בשדה מותר לאכול אבל אם נמצא שם לבדו אסור.

2. שומרי פירות או פרדסים - האם זכאים לאכול מן הפירות? (צג.)
א. לרב שומרי פרדסים ופירות אוכלים מהלכות מדינה, לשמואל רק שומרי פירות אבל שומרי פרדסים אין אוכלים כלל.
ב. שומרי פירות אוכלים מן התורה, שומרי פרדסים רק מהלכות מדינה.
ג. למ"ד משמר כעושה מעשה, אוכלים מן התורה, למ"ד לאו כעושה מעשה דמי, רק מהלכות מדינה.
ד. שומרי פירות אין אוכלים כלל, שומרי פרדסים לרב אוכלים מן התורה ולשמואל מהלכות מדינה.

3. רועה שהעביר כמה בהמות על הגשר ודחפה אחת לשני' ונפלה מן הגשר - האם חייב? (צג:)
א. שומר חנם ושומר שכר פטור, ושואל חייב דדינו כאונס.
ב. חייב, דהי' לו להעבירם אחד אחד.
ג. פטור, דמה הי' לו למעבד.
ד. איבעיא דלא איפשטא והמוציא מחבירו עליו הראיה.

4. "מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה" - האם תלוי דין זה במתנה ע"מ שכתוב בתורה? (צד.)
א. תלוי, ולכן רק לר' יהודה יכול להתנות אבל לר' מאיר תנאו בטל.
ב. אפי' ר' יהודה מודה כאן דתנאו בטל כיון דמתנה ע"מ שכתוב בתורה.
ג. אפי' ר' מאיר מודה כאן כיון דהוי דבר שבממון שלכו"ע יכול להתנות ע"מ שכתוב בתורה.
ד. כאן יכול להתנות לכו"ע כיון דמעיקרא לא שעבד נפשיה.

5. מה דין "פשיעה בבעלים" בכל ד' שומרים? (צה.)
א. בכולם פליגי רב אחא ורבינא אי פטור או לא.
ב. בשומר חנם פטור, ובשומר שכר ושואל פליגי רב אחא ורבינא אי פטור או לא.
ג. פשיעה בבעלים לכו"ע חייב.
ד. פשיעה בבעלים לכו"ע פטור.

6. האומר לשלוחו צא והשאל לי עם פרתי - האם יש לו דין שאילה בבעלים? (צו.)
א. לכו"ע לא נחשב שאילה בבעלים וחייב.
ב. לכו"ע נחשב שאילה בבעלים ופטור.
ג. תלוי בפלוגתת ר' יוחנן ור' יאשיה אי מהני שליח בהפרת הבעל.
ד. תלוי בפלוגתת ר' יוחנן ור"ל אי קנין פירות כקנין הגוף דמי או לא.

7. נפלו נכסים לאשה נשואה והיו בהם מעות הקדש - מי מעל? (צו:)
א. הבעל מעל, דתקנו חז"ל שבעל בנכסי אשתו דינו כלוקח.
ב. הבעל מעל כשיוציא המעות לחולין.
ג. האשה מעלה, דנחשב כאילו מסרה לו המעות בשעת נשואין.
ד. בי"ד מעלו, כשתקנו חכמים שהבעל קונה נכסי אשתו בעת נשואיו.

8. רב הלומד עם תלמידיו - האם שייך כאן הפטור של שאילה בבעלים? (צז.)
א. תמיד נחשב הרב כשאול אצל תלמידיו.
ב. תמיד נחשבים התלמידים כשאולים אצל הרב.
ג. אבעיא דלא איפשטא.
ד. ביומא דכלה הרב נשאל לתלמידיו, בשאר יומא, התלמידים שאולים אצל הרב.

9. כגון שיש עסק שבועה ביניהם - מה הכוונה? (צז: - צח.)
א. כגון שנשבע לו על שקר והודה, דאז חייב לשלם קרן וחומש.
ב. כגון שהודה לו במקצת ועל השאר אמר אינו יודע, דמתוך שאינו יכול לישבע משלם.
ג. כגון שתבעו בעד אחד וכפר, דחייב לישבע להכחיש את העד.
ד. כגון שהודה במקצת וכפר במקצת דחייב שבועה דאורייתא של מודה במקצת.

10. שאלה בבעלים ולפני שהחזירה שכרה ממנו שלא בבעלים - מה הדין? (צח:)
א. גם בשעת השכירות יש לו דין שאילה בבעלים ופטור.
ב. בשעת השכירות כבר אין לו דין שאילה בבעלים וחייב.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. לחכמים חייב ולסומכוס פטור.

11. גזל חביצא דתמרי ששווה ביחד 49 אך אפשר למוכרו חדא חדא עבור 50 - כמה משלם? (צט:)
א. משלם 49 בין להדיוט ובין להקדש.
ב. משלם 50 בין להדיוט ובין להקדש.
ג. להדיוט משלם 50 להקדש משלם 49.
ד. להדיוט משלם 49 להקדש משלם 50.

12. "זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ישבע המוכר וכו'" - האם קאי זה גם אליבא דסומכוס? (ק:)
א. לא קאי כסומכוס דס"ל בכה"ג דחולקין.
ב. קאי גם כסומכוס דמודה בברי וברי, א"נ מודה היכא דיש עסק שבועה ביניהם.
ג. אליבא דרבא קאי כסומכוס דמודה בברי וברי, ולרבה בר רב הונא לא קאי כסומכוס.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

13. היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה וא"ל עציי ואבניי אני נוטל - האם שומעין לו - למסקנא? (קא:)
א. שומעין לו.
ב. אין שומעין לו.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. בארץ ישראל שומעין לו בחוץ לארץ אין שומעין לו.

14. שוכר היוצא מן הבית האם מותר לו ליטול המזוזה ממנה? (קב.)
א. מותר לו ליטול את המזוזה כיון שחובת הדר היא.
ב. בשוכר מישראל אסור ליטלה אבל בשוכר מנכרי מותר ליטלה.
ג. בשוכר מישראל מותר ליטלה אבל בשוכר מנכרי אסור ליטלה.
ד. אסור ליטלה אפי' בשוכר בית מנכרי.

15. "הזבל של בעל הבית (המשכיר)" - באיזה אופן איירי? (קב.)
א. כשהושכר לו החצר והשוורים של השוכר.
ב. בחצר של המשכיר והשוורים של השוכר.
ג. כשהושכר לו החצר והשוורים דאתי מעלמא.
ד. בחצר של המשכיר והשוורים דאתי מעלמא.

16. שוכר אמר פרעתי והמשכיר אומר לא שילמת - מי נאמן? (קב: - קג.)
א. בתוך זמנו המשכיר נאמן, ביום התשלום או לאחריו השוכר נאמן בשבועה.
ב. בתוך זמנו וביום התשלום המשכיר נאמן, לאחר זמן התשלום השוכר נאמן בשבועה.
ג. תמיד השוכר נאמן משום דהמוציא מחבירו עליו הראיה.
ד. תמיד המשכיר נאמן דקרקע בחזקת בעליה קיימת.

17. "אושלן מרא למירפק ביה", האם יש נ"מ אם אמר "פרדיסא" או "פרדיסי"? (קג.)
א. אין נ"מ.
ב. פרדיסא, דוקא פרדס זה, פרדיסי, כל פרדס שירצה, אבל רק אחד.
ג. פרדסיא, דוקא פרדס אחד ואיזה שירצה, פרדיסי, כל הפרדסים שיש לו.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

18. אריס שקבל שדה לבן והיו בו אילנות - האם יש לו חלק גם בפירות האילן? (קג:)
א. יש לו חלק בפירות.
ב. אין לו חלק בפירות.
ג. תלוי, אם בעה"ב נוטל שליש, הפירות לאריס, אם בעה"ב נוטל רבע, הפירות לבעה"ב.
ד. תלוי במנהג המקום אם נוטל האריס בפירות או לא, ואינו תלוי בסכום החלוקה.

19. פריצי זיתים - מה הכוונה? (קה.)
א. זיתים שנפרץ הגדר בינם לבין הכרם ונאסרו משום כלאי הכרם.
ב. זיתים שגדלו בשביעית ונלקטו בשמינית.
ג. זיתים שהן לעולם בוסר ואין בישולם נגמר לעולם.
ד. זיתים שעדיין לא הביאו שליש ונלקטו לפני שנגמר בישולם.

20. "לתפלה ד' קבין" - מה הכוונה? (קה:)
א. שאם יש על כתיפו משאוי ד' קבין צריך להפשילו בשעת התפלה ובפחות מכאן אין צריך להפשילו.
ב. שאם יש על כתיפו משאוי ד' קבין צריך להניחו ע"ג הקרקע בשעת התפלה ובפחות מכאן מפשילו לאחוריו.
ג. שמשאוי ד' קבין מותר לשאת על כתיפו בשעת התפלה.
ד. שאם יש לו הפסד של ד' קבין מותר להתעסק בה לפני שמתפלל.

שאלות על תוס'
21. איך פסקו התוס' להלכה בדין "פשיעה בבעלים"? (צה. ד"ה איתמר)
א. פטור.
ב. חייב.
ג. ספיקא דדינא.
ד. בשומר שכר חייב ובשומר חנם פטור.

22. לענין איזה דין מצינו שבעל בנכסי אשתו דינו כיורש ולא כלוקח? (צו: ד"ה אלא)
א. דאם שאלה ואח"כ נשאה חייב הבעל לשלם גניבה ואבידה כיורש.
ב. ירושת הבעל דאורייתא.
ג. לא עשו אותו כיורש אלא כדי שאלמנתו תיזון מנכסיו.
ד. שאינו נוטל אלא מן המוחזק ולא מן הראוי.

23. "וליחזי ברשותא דמאן קיימא" - למה אין כאן דין "גודרות אין להן חזקה"? (קי. ד"ה וליחזי)
א. דמיירי כאן בבהמה גסה ובשפחה.
ב. דאף שאין להם חזקת ג' שנים מ"מ יש למחזיק בהן חזקת ממון.
ג. דסוגיין אתיא כמ"ד דגם בגודרות יש להן חזקה.
ד. דמיירי כאן דאיכא דררא דממונא וטענת ברי ולכן אין מוציאין מידו.

24. לאיזה צורך צריכים "גובתא דקניא" במזוזה? (קב. ד"ה בגובתא)
א. כדי שלא יגע במזוזה בידים מטונפות.
ב. לרש"י שהמזוזה מעומד, כדי שלא תפול, לר"ת שהמזוזה בשכיבה, כדי שלא תכלה מלחלוחית הכותל.
ג. מפני כבודה, שמא יעשה בחדר דבר מגונה.
ד. מדכ' וכתבתם "על" מזוזות וכו', ולא "במזוזות".

25. מה נקרא "קש" ומה נקרא "תבן"? (קג. ד"ה המקבל)
א. הנקצץ עם השבולת נקרא "קש", והנשאר בארץ נקרא "תבן".
ב. הראוי לאכילת בהמה נקרא "קש", הראוי ללבנים נקרא "תבן".
ג. הנקצץ עם השבולת נקרא "תבן", והנשאר בארץ נקרא "קש".
ד. הפסולת שלפני הדישה נקרא "קש", ושלאחר הדישה נקרא "תבן".