אנציקלופדיה תלמודית:עולת יולדת
|
|
הגדרת הערך - קרבן עולה שמביאה יולדת לטהרתה.
החיוב
יולדת - הטמאה משום הלידה[1] - במלאת ימי טהרתה - ביום ארבעים ואחד לזכר, ויום שמונים ואחד לנקבה[2] - חייבת להביא קרבן, כבש לעולה - ונסכיו[3] - מלבד מה שמביאה חטאת בן יונה או תור, שנאמר: ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה[4], ואם אין ידה משגת, מביאה שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, שנאמר: ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת[5], היה לה די שה, ואין לה די צרכיו - והם הנסכים*[6] - אינה חייבת אלא בקרבן עני, שנאמר: די שה[7].
בנדר ובנדבה
עולת יולדת, אינה באה בנדר ובנדבה[8]. לפיכך השוחט חולין לשם עולת יולדת, שחיטתו כשרה[9], שאין עולת יולדת באה בנדר ובנדבה[10]. על פרטי הדין ע"ע עולה.
נסכים
עולת יולדת מביאים עמה נסכים*, כשיעור הידוע לעולה[11], וכך דרשו: לכבש[12], זו עולת יולדת[13].
סדר ההקרבה
את העולה מקריבים לאחר הקרבת החטאת, כדרך שאר מקומות שעולה קודמת לחטאת, ואפילו חטאת העוף הבאה עם עולת בהמה - כגון יולדת עשירה[14] - קודמת החטאת לעולה[15], ואף על פי שהכתוב הקדים עולה לחטאת, שנאמר: כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת[16], וביולדת ענייה נאמר: אחד לעלה ואחד לחטאת[17], למקראה הקדימה הכתוב[18], ולא שתיקרב תחילה[19]. בפירוש "למקראה" ע"ע יולדת[20].
קודם הזמן
הביאה עולתה קודם הזמן שצריכה להביא, היינו שהביאה בתוך ימי מלאת[21], העולה כשרה, אבל אינה עולה לחובתה, ועולת נדבה היא[22].
בספק
אשה שספק הפילה ספק לא הפילה, כגון שלא הוחזקה מעוברת*, והפילה בשעה שעברה בנהר, שהיא ספק יולדת[23], או שהפילה וספק אם יש בו מצורת אדם[24], כתבו ראשונים שמלבד החטאת שמביאה[25], מביאה עולה, ומתנה עליה שאם ילדה מין חובה תהא לחובתה, ואם לאו תהא עולת נדבה[26]. ויש שכתבו בדעת ראשונים שאין מצריכים אדם להביא עולה מספק[27].
לאחר מיתה
היולדת שהביאה חטאתה ומתה, יביאו יורשים עולתה[28], ואפילו לא הפרישתה מחיים[29], שכבר נשתעבדו נכסיה לקרבן, והשעבוד דין תורה הוא[30], כמו בשאר עולות של מחוסרי כפרה שחייבים היורשים להפריש מנכסים שירשו מאביהם[31]. על פרטי הדין ע"ע חייבי קרבנות[32], וע' יורש (א)[33].
הערות שוליים
- ↑ ע"ע טומאת יולדת.
- ↑ רמב"ם מחוסרי כפרה פ"א ה"ה.
- ↑ עי' רמב"ם מעה"ק פ"ב ה"ב, וע"ע נסכים.
- ↑ ויקרא יב ו. וע"ע חטאת העוף: חיובה וחשיבותה.
- ↑ ויקרא שם ח. רמב"ם מחו"כ שם ה"ג ושגגות פ"י ה"ב.
- ↑ פי' הראב"ד ור"ש משאנץ וק"א שם, וכ"ה ברמב"ם שגגות שם.
- ↑ תו"כ שם; רמב"ם שם.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ חולין מא ב; רמב"ם שחיטה פ"ב ה"כ.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ ע"ע נסכים.
- ↑ במדבר טו ה.
- ↑ גמ' מנחות צא ב.
- ↑ רש"י זבחים צ א ופסחים נט א; ראב"ד לתו"כ דלהלן. ועי' תוס' הרא"ש הוריות יג א, שלא יתכן עולת בהמה וחטאת העוף באדם אחד, וצ"ב שהרי כ"ה ביולדת, ועי' ישר הורי (יוז'וק) הוריות שם מכמה אחרונים שישבו.
- ↑ תו"כ ויקרא דבורא דחובה פרק יח; ברייתא זבחים שם וש"נ.
- ↑ ויקרא יב ו. רש"י ערכין כא א.
- ↑ שם שם ח. רש"י זבחים שם ד"ה כאן, בביאור דברי ר"א בברייתא שם.
- ↑ רבא זבחים שם.
- ↑ רש"י שם. על מי שעבר והקדים עולה לחטאת, ע"ע חטאת: קדימתה.
- ↑ ציונים 633 ואילך.
- ↑ עי' ציון 2.
- ↑ עי' משנה שם ורש"י, ורמב"ם שם.
- ↑ ע"ע יולדת ציון 161.
- ↑ תוספתא כריתות פ"א. ועי"ש שהוזכר גם ספק בן קיימא, ועי' חזון יחזקאל שם ביאור ספק זה.
- ↑ עי' ציון 4.
- ↑ רש"י שם, וכ"כ רש"י ערכין ח ב ד"ה ואינו, לענין ספק זבה; מאירי חולין קלד א.
- ↑ מקדש דוד קדשים סי' יב אות ח, בד' תוס' נזיר ס א ד"ה תגלחת שכ"כ לענין קרבנות נזיר טמא, וע"ע קרבנות.
- ↑ משנה קנים סוף פ"ב והובאה בקדושין יג ב, וש"נ: רמב"ם מחוסרי כפרה פ"א הי"ג.
- ↑ ר' יוחנן בקדושין שם ובירושלמי חגיגה פ"א סוף ה"א: רמב"ם שם.
- ↑ רמב"ם שם ע"פ גמ' קדושין שם.
- ↑ פי' הראב"ד ופי' הרז"ה קנים שם.
- ↑ ציונים 30 ואילך.
- ↑ עי"ש: בקרבנות המוריש.