אנציקלופדיה תלמודית:שעיר נשיא

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הגדרת הערך - מלך* שחטא בשגגה בחטא שחייבים עליו חטאת*, מביא שעיר לכפרה.

כל המצוות שבתורה שחייבים על זדונם כרת* ועל שגגתם חטאת* - דהיינו עבירה של חיבי-כריתות* שיש בה לא תעשה[1] - הנשיא ששגג בהם מביא עליהם שעיר[2] - מלבד עבודה-זרה*, שאף הנשיא מביא על שגגתה שעירה[3] - שנאמר: אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשֵׁם, או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים[4]. כתוב כאן: ועשה אחת מכל מצות ה', וכתוב בציבור: ועשו אחת מכל מצות ה'[5], מה ציבור דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת[6], אף נשיא דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת[7]. ושעיר נשיא במקום כשבה או שעירה של הדיוט[8] הוא עומד[9].

חטאת* זו אינה נמנית במנין-המצות* כמצוה בפני עצמה, אלא נמנית בכלל מצות הבאת חטאת*[10].

על נשיא, שעבר על אחת מחמש חיובי אשמות, שהעובר עליהם חייב אשם* ודאי[11], שמביא אשם ודאי כשאר הדיוטות, ע"ע אשם[12]. על נשיא שנסתפק בשגגת הוראה, שמביא אשם-תלוי* כשאר הדיוטות, שאין שגגתו תלויה בהוראתו, ע"ע אשם תלוי[13]. אמרו לו שני עדים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי, נחלקו תנאים אם חייב חטאת*, ועל כך ע"ע חטאת[14]. על כך שאדם רגיל מישראל החוטא בשגגה באחת ממצוות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבים עליה כרת*, מביא כשבה או שעירה, ע"ע חטאת, ושם, כל הפרטים. על נשיא* שעבד בשגגה עבודה-זרה*, שמביא שעירה, כהדיוט המביא שעירי-עבודה-זרה*, ע"ע נשיא, ושם, הטעם. על כך שכהן-גדול* שנמשח בשמן-המשחה* וחטא בשגגה, על פי הוראתו או הוראת אחרים, בתנאים מסויימים, באחת ממצוות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבים עליה כרת, מביא פר-כהן-משיח*, ע"ע, ושם, כל הפרטים. על חיוב נשיא בקרבן-עולה-ויורד*, ע"ע.

הטעם

בטעם שנשתנה שעיר נשיא מחטאת של הדיוט שהיא כשבה או שעירה[15], כתבו ראשונים שנשתנה קרבנו לזכר, למעלת הנשיא[16]. וכתבו אחרונים, שגדולתו של הנשיא גרמה לו לשנות גוף קרבנו משל הדיוט, ואין לומר שהיא משום קדושה, שהרי קרבנו נעשה בחוץ כמו של הדיוט, ולא כמו פר-כהן-משיח* שטעון הזאה על הפרוכת[17]. ויש מהאחרונים סוברים שמשום שהוא נשיא חסה התורה על כבודו וצותה שיביא שעיר זכר, שיסברו שעולה* הוא - שאינה באה נקבה[18] - מפני שכבודו כבוד העם כולו[19].

בכלל הנשיא

איזהו נשיא, זה מלך*[20], שנאמר: מכל מצות ה' אלהיו[21], שאין על גביו אלא ה' אלהיו[22], שאין על המלך רשות מאדם מישראל ואין למעלה ממנו במלכותו אלא ה' אלהיו[23]. והמלך יקרא נשיא, כאומרו: ודוד עבדי נשיא להם לעולם[24]. ואף על פי שאף נשיא השבט יקרא נשיא, יתבאר במה שיבוא זה המאמר בזה המקום, הוא במי שהוא מלך, לא בנשיא השבט[25], שכבר לקח מן הכהנים מי שאין שם כהן עליו גדול ממנו, והוא הכהן המשיח - כהן-גדול* המשוח בשמן-המשחה*[26] - ולקח מהבתי דין בית-דין-הגדול*, שאין עליו בית דין[27], וראוי שיקח בכאן הנשיא שאין עליו אדם מישראל, והוא המלך[28].

נשיא שבט, כנחשון בן עמינדב[29], אינו בכלל נשיא[30], שנאמר: מכל מצות ה' אלהיו[31], ולהלן הוא אומר - לגבי מלך[32] - למען ילמד ליראה את ה' אלהיו[33], "אלהיו" "אלהיו" לגזרה-שוה*[34], מה להלן מלך שאין על גביו אלא ה' אלהיו, אף נשיא האמור כאן שאין על גביו אלא ה' אלהיו[35], מלך, ולא נשיא שבט[36], ואפילו נחשון בן עמינדב שהיה ראש וראשון לנשיאים אינו מתחייב בשעיר[37].

יש מהאחרונים המצדד שנשיא שבט לא התמעט אלא היכן שיש מלך על גביהם, אבל אם אין מלך, אפילו נשיא שבט מביא שעיר, שבשבטו אין על גביו אלא ה' אלהיו, ואין צורך במלך דוקא[38], ולכן נקטה התורה לשון "נשיא"[39] ולא לשון מלך[40], ואין צורך שימשול על כל ישראל, אלא כל שהוא מושל בשבטו ואין עליו מושל אחר נקרא נשיא לענין זה[41].

על מלך*, שכתבו אחרונים שתלוי ברצון העם, ואם רצו העם להורידו מגדולתו, אינו מלך, ע"ע מלך. על נשיא*, ככינוי לראש בית-דין-הגדול*, ע"ע נשיא. ושם, שנחלקו ראשונים להלכה, אם יש לו שררת תורה על כל ישראל, אם מביא שעיר נשיא.

כשאינו מבית דוד

מלך זה המביא שעיר נשיא אין בו חילוק בין שהוא מבית דוד בין שיהיה משאר שבטי ישראל[42].

כשכפוף תחת האומות

מלך זה המביא שעיר נשיא הוא אפילו היה כפוף תחת האומות[43], כגון מלכי בית שני, שהיו משועבדים למלכי האומות[44], שנשיא הוא שאין על גביו אלא ה' אלהיו[45], שאין על המלך רשות מאדם מישראל[46], להוציא אומות העולם, אלא ה' אלהיו[47]. ויש מהאחרונים המצדד שכשכפוף תחת האומות אינו מביא שעיר נשיא[48].

כשיש מספר מלכים

מלכי ישראל ומלכי בית דוד, אלו מביאים לעצמם ואלו מביאים לעצמם[49], שאינם כפופים זה לזה[50], ואין לאחד גדולה על חבירו, ואנו קוראים בשניהם: שאין על גביו אלא ה' אלהיו[51]. וכל שהיו מלכים רבים מישראל ואין אחד מהן עובד את חבירו, כל אחד ואחד מהן מביא שעיר עזים על שגגתו[52].

בירושלמי אמרו שמלך ישראל ומלך יהודה שניהם שוים, שנאמר: ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יֹשבים איש על כסאו מלֻבשים בגדים בגֹרן[53], וכי בגורן היו יושבים, אלא כבגורן[54], שהם שוים כאותם היושבים כגורן והם סנהדרין, שהם יושבים כחצי גורן עגולים וכולם היו שוים זה לזה[55]. ואמרו על זה בירושלמי שאין הדברים אמורים אלא עד יהוא בן נמשי[56], דהיינו עד דורות של יהוא שמלכו אחריו מזרעו, לאותם מלכי ישראל בלבד יש להם דין מלך ומתכפרים בשעיר[57], מכאן ואילך, בליסטייא היו נוטלים אותה[58], שהיו הורגים זה את זה וקם תחתיו, ולא היה להם דין מלך[59]. ואע"פ שגם יהוא הרג את יורם ומלך תחתיו[60], נאמר - בנבואה על יהוא בידי יונה[61] - בני רבִעים ישבו לך על כסא ישראל[62], שעל פי הדיבור הרג את יורם[63]. וכתבו אחרונים שהבבלי חלוק וסובר שכל זמן שאינם כפופים זה לזה מביאים שעיר, ואף לאחר יהוא[64], ושכן הלכה[65].

עבר מנשיאותו

נשיא שעבר מנשיאותו, הרי הוא כהדיוט[66], שאם עבר מגדולתו ואחר כך חטא, הנשיא כהדיוט[67], שנאמר: אשר נשיא יחטא[68], כשהוא נשיא, ולא כשהוא הדיוט[69], כשיחטא והוא נשיא ולא כשיחטא והוא הדיוט[70], ולשון "אשר" דורש, בשעה שהוא נשיא שגורם שיחטא מצד נשיאותו, להוציא כשהוא הדיוט[71]. ואף על פי שכהן-גדול* מביא פר-כהן-משיח* גם משעבר[72], זהו מפני שנשתנה קרבנו משל הדיוט משום קדושתו, אבל נשיא שגדולתו גרמה לו לשנות גוף קרבנו[73], כיון שעבר, דינו כהדיוט[74].

נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו, מביא שעיר[75]. אם משום שנאמר בפר-כהן-משיח*: על חטאתו אשר חטא[76], כשעת חטאתו הוא מביא[77]. או שאין צורך בלימוד מהכתוב לזה[78].

אכל ספק חלב כשהוא הדיוט, ונודע לו על ספיקו אחר שנתמנה למלך, שנחלקו תנאים אם מביא אשם-תלוי*, ע"ע[79]. על נשיא שחטא חטא שחייבים עליו חטאת* עד שלא נתמנה, שנחלקו תנאים בדינו, ונחלקו אמוראים וראשונים בפירוש המחלוקת, ע"ע אשתני גופא[80]. על נשיא שחטא עד שלא נתמנה, והפריש שעיר לחטאתו, אם יקדש השעיר, ע"ע חטאת[81]. ושם[82], אם הפריש שעירה, אם מתקדשת.

נצטרע

נשיא שנצטרע עבר מנשיאותו והרי הוא כהדיוט[83], שנאמר: אשר נשיא יחטא[84], פרט לנשיא שנצטרע[85], שנעשה חופשי מן המלכות[86]. יש מהאחרונים סוברים שכשנצטרע עבר ממלכותו[87], והוא הדין של נשיא שעבר מנשיאותו[88]. ויש מהאחרונים סוברים שכשנצטרע הוא עדיין מלך, ואין על גביו אלא ה' אלהיו, וחייבים באימתו כמלך, אלא שמכיון שכתוב: אשר נשיא יחטא, היינו שראוי להיות נשיא, וכיון שכשהוא מצורע אינו עובד את הציבור, הרי שאם היה מצורע קודם שמלך לא היו ממנים אותו למלך, אינו מביא שעיר נשיא[89].

ומנין שהמצורע חופשי מן המלכות[90], שנאמר: וינגע ה' את המלך ויהי מצֹרע עד יום מֹתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית[91], בבית החפשית, שנעשה חופשי מן המלכות[92], שהיא עבדות לו[93], לפי שמוטל עליו עול רבים[94], שהרי הוא צריך לשאת כל משא העם עליו ולשמוע אליהם ולשפוט משפטיהם, בין ברצונו בין שלא ברצונו[95], וכשנעשה חופשי מן המלכות דומה להדיוט ואינו מביא שעיר[96].

כשאינו מחזיק במלכותו

בירושלמי אמרו שכל אותם שישה חודשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום, בשעירה היה מתכפר לו, כהדיוט[97]. וביארו ראשונים ואחרונים הטעם, שאין לו דין נשיא אלא בעוד שהוא מחזיק במלכותו[98]. ויש מהאחרונים סוברים הטעם, משום שדרשו חכמים שבאותם שישה חודשים נצטרע[99], ונשיא שנצטרע, מתכפר בשעירה[100]. ויש מהאחרונים סוברים שלא היה לו דין נשיא, הן משום שברח והן משום שנצטרע[101].

להלכה יש מהראשונים מצדדים לענין שעיר נשיא[102], שאין למלך דין אלא בעוד שהוא מחזיק במלכותו[103].

אם כשאינו מחזיק במלכותו הופקע ממנו דין מלך*, ע"ע.

העלם דבר

נשיא שעשה עם הציבור בהוראת בית-דין* הרי זה מתכפר לו בכלל העם, שאם היו בית דין הם שהקריבו על שגגתם - ומביאים פר-העלם-דבר-של-צבור* - כל העם והמלך פטורים מן הקרבן, ואם היו העושים על פי בית דין הם שחייבים בקרבן והיה המלך מן העושים, הרי זה מביא שעיר[104], ששעיר נשיא במקום כשבה או שעירה של הדיוט[105] הוא עומד[106].

סמיכה ושחיטה

שעיר נשיא דינו לענין הקרבתו כחטאת*, שטעון סמיכה*[107], שנאמר: וסמך ידו על ראש השעיר[108], ונשחט בצפון[109], שנאמר: ושחט אֹתו במקום אשר ישחט את העֹלה[110], בצפון, שהוא מפורש בעולה*[111], והשחיטה שם מעכבת[112].

על כך שנכפל בשעיר נשיא שישחט בצפון, אף על פי שכבר נאמר כאן בחטאת* של הדיוט[113], ללמדנו שהשחיטה בצפון מעכבת, ע"ע חטאת[114]. על סדר ההקרבה של חטאות-החיצונות*, ע"ע[115].

מתן דמים

שעיר נשיא הוא מחטאת-החיצונות*, שדם* השעיר דינו במתן-דמים* על ארבע קרנות של מזבח-החיצון*[116], שנאמר: ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנֹת מזבח העֹלה[117], ואינו במתן דמים על מזבח הפנימי - ובהזאה* על הפרוכת[118] - כפר-כהן-משיח*[119] ופר-העלם-דבר-של-צבור*[120], שכהן משיח וציבור קרובים וחשובים לפני הקדוש ברוך הוא, ונשיא אינו קרוב ואינו חשוב כל כך[121].

על כך שמהכתוב בשעיר נשיא אנו למדים לקבלה* שהיא בימין, לסוברים כן, ע"ע קבלה.

שפיכת שירים

שירי-הדם* שופך על יסוד מזבח החיצון[122], שנאמר: ואת דמו ישפֹּך אל יסוד מזבח העֹלה[123].

על שפיכת שירי-הדם*, ע"ע, ושם הפרטים.

לשם חטאת ולשם בעלים

שעיר נשיא, צריך שתהא שחיטה* - קבלה*, הולכה* וזריקה*[124] - לשם חטאת[125], שנאמר בו: חטאת הוא[126], ודרשו: לשמו כשר, שלא לשמו פסול[127], ש"הוא" משמע בהוייתו יהא, אם בהוייתו יהא כשר ואם לאו פסול[128]. וביארו אחרונים שמכיוון שחסה התורה על כבודו של נשיא וציותה שיביא שעיר זכר שיסברו שעולה הוא[129], ודינו כשאר חטאות שנשחט במקום עולה, כדי שלא ידעו הבריות שחטאת היא[130], הייתי חושב שישחט לשם עולה, כדי להחזיק לכל הבריות שעולה הוא, לכן השמיעה התורה: חטאת הוא, שאם שינה פסול, וצריכה להישחט לשם חטאת דוקא[131].

הכפרה צריכה להיות לשם הבעלים[132], שנאמר: וכפר עליו הכהן מחטאתו[133].

הנקרב והנאכל

אמורים* של שעיר נשיא נקרבים על גבי מזבח החיצון[134], שנאמר: ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים[135], כאותם אימורים המפורשים בעז האמור אצל שלמים[136]. שאר הבשר נאכל לכהנים[137], ואינו כפר-כהן-משיח* ופר-העלם-דבר-של-צבור* שהם פרים-הנשרפים* חוץ לשלוש מחנות[138], שסרחונם דחק לשרוף חטאתם חוץ לשלוש מחנות, שהם קרובים וחשובים לפני הקדוש ברוך הוא ולפי גודלם עונשם, אבל נשיא אינו קרוב ואינו חשוב כל כך[139].

על מצות אכילת-קדשים* והלכותיה, ע"ע.

קדימה בהקרבה

בסדר הקדימה בהקרבת הקרבנות* שנינו: שעירי-עבודה-זרה* קדומים לשעיר של נשיא, ושעיר של נשיא קודם לחטאת* של יחיד[140], וביארו בתלמוד הטעם ששעירי עבודה זרה קודמים לשעיר נשיא, שזה של ציבור וזה של יחיד, והטעם ששעיר נשיא קודם לחטאת של יחיד, שזה מלך* וזה הדיוט[141].

הפריש שתי חטאות לאחריות

לדעת ר' שמעון שאם הפריש שתי חטאות לאחריות - שאם תאבד האחת יביא חברתה[142] - השניה תמות, כדין חטאת שכיפרו בעליה[143], אם הפריש הנשיא שתי חטאות לאחריות, מכיון שהשניה ראויה לעולה*, אם הקריבה בחוץ חייב[144].

הפריש שתי חטאות על חטא אחד, יקריב איזו שירצה והשניה תרעה עד שיפול בה מום ותימכר ויפלו דמיה לנדבה, ועל כך ע"ע חטאת[145].

הערות שוליים

  1. ע"ע חטאת ציון 37. סמ"ג עשין ריג, אף לגבי נשיא; רלב"ג ויקרא ד כב, לגבי נשיא.
  2. עי' משנה הוריות ט א; עי' רמב"ם שגגות פ"א ה"ד ופט"ו ה"א; עי' סמ"ג שם; עי' מאירי שם; עי' רלב"ג שם.
  3. ע"ע נשיא, ושם, הטעם.
  4. ויקרא ד כב-כג. סמ"ג שם. ועי' ראב"ע ורמב"ן שם כב, שנחלקו בביאור המילה "אשר" (ועי' מלבי"ם שם, ועי' ביאור ע"פ הדרש בתו"כ ויקרא דבורא דחובה פר' ה, והובא ברש"י שם), ועי' רבינו בחיי שם. ועי' ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שורש או (ומשם ברלב"ג שם כג) ורש"י ורשב"ם וראב"ע שם, שנחלקו בביאור המילים "או הודע", ועי' רבינו בחיי שם.
  5. שם יג.
  6. ע"ע חטאת ציון 26 ואילך.
  7. עי' הוריות ח א.
  8. ע"ע חטאת ציון 202.
  9. רמב"ם שגגות פט"ו ה"ח.
  10. עי' סמ"ג עשין ריג. וכ"מ משאר מוני המצוות שמנו חטאת (ע"ע חטאת ציון 29), ולא הזכירו את שעיר נשיא.
  11. ע"ע אשם ציון 2 ואילך.
  12. ציון 10 ואילך.
  13. ציון 32 ואילך.
  14. ציון 131 ואילך, לגבי כל אדם. ושם, ציון 133, שלד' חכמים שפוטרים הנלמד מהל' או הודע אליו חטאתו (ויקרא ד כח), ועי' ויקרא ד כג, ל' זו לגבי נשיא, ועי' רלב"ג שם, הלומד מכך שאם אינו סומך על העדים, פטור.
  15. ע"ע חטאת ציון 202.
  16. ראב"ע ויקרא ד כב.
  17. עי' גבו"א יומא יב ב. וע"ע פר כהן משיח.
  18. ע"ע עולה.
  19. משך חכמה ויקרא שם, ע"פ סוטה לב ב.
  20. משנה הוריות י א; רמב"ם שגגות פט"ו ה"ו.
  21. ויקרא ד כב.
  22. משנה שם.
  23. רמב"ם שם.
  24. יחזקאל לז כה. רלב"ג ויקרא שם.
  25. עי' רלב"ג שם.
  26. ע"ע פר כהן משיח.
  27. ע"ע פר העלם דבר של צבור.
  28. רלב"ג שם.
  29. עי' במדבר ב ג.
  30. עי' תוספ' הוריות פ"ב; עי' תו"כ ויקרא דבורא דחובה פר' ה; עי' ברייתא הוריות יא א; עי' ירו' הוריות פ"ג ה"ב; עי' ילק"ש ויקרא רמז תסט; מאירי שם.
  31. ויקרא ד כב.
  32. עי' רש"י הוריות יא ב ד"ה מה להלן.
  33. דברים יז יט. תו"כ שם; ברייתא שם ב; ירו' שם; ילק"ש שם; עי' פסי"ז ויקרא שם.
  34. ירו' שם.
  35. עי' תו"כ שם; עי' ברייתא שם; עי' ירו' שם; עי' ילק"ש שם; עי' פסי"ז שם.
  36. פסי"ז שם.
  37. חס"ד לתוספ' שם.
  38. קר"א הוריות יא א: נראה, ע"פ גמ' שם ב: בעא מיניה רבי וכו'.
  39. עי' ויקרא ד כב.
  40. עי' קר"א שם יא א.
  41. קר"א שם: שיהיה מושל, ע"פ ברייתא שבציון 49.
  42. עי' תוספ' וברייתא שבציון 49; רמב"ם שגגות פט"ו ה"ו; מאירי הוריות יא א.
  43. מאירי שם ומגן גבורים שם י א, ע"פ גמ' שם יא ב: בעא מיניה רבי וכו'; מגן גבורים שם י א, בד' רמב"ם שבציון 23; עי' חס"ד לתוספ' הוריות פ"ב.
  44. חס"ד שם: למלכי פרס וכו'.
  45. עי' משנה שבציון 22.
  46. עי' רמב"ם שבציון 23. מגן גבורים שם.
  47. עי' חס"ד שם.
  48. עי' עליות אליהו תחי' מעלות הסולם (עמ' לה במהד"ח) בהערה, בשם רד"ל, ע"פ כפו"פ פי"ב, שרבי ששאל מר' חייא בהוריות יא ב: כגון אני מהו בשעיר, היינו מפני שהיה פשוט לו שאבותיו לא נתחייבו בשעיר, שהיו כפופים למלכי רומי, ורק הוא עצמו שהיה חבר לאנטונינוס נסתפק בזה.
  49. עי' תוספ' הוריות פ"ב; ברייתא הוריות יא ב.
  50. גמ' שם: התם לא כייפי אהדדי.
  51. עי' משנה שבציון 22. פ"מ לירו' הוריות פ"ג ה"ב.
  52. עי' רמב"ם שגגות פט"ו ה"ו, ע"פ ברייתא שבציון 49 וגמ' שבציון הקודם; עי' תועלות לרלב"ג פ' ויקרא שורש לג.
  53. מל"א כב י. ירו' הוריות פ"ג ה"ב, ופ"מ שם.
  54. ירו' שם, לפי פ"מ שם.
  55. פ"מ שם.
  56. עי' ר' יוסי בי רבי בון בירו' שם.
  57. פ"מ שם.
  58. ר' יוסי בי רבי בון בירו' שם.
  59. פ"מ שם.
  60. פ"מ שם.
  61. סע"ר פי"ט; רד"ק מל"ב י ל, בשמו; רש"י ור"י קרא שם.
  62. מל"ב שם.
  63. עי' מל"ב ט ז-ח (וצ"ב מדוע הירו' אינו מביא כתוב זה). פ"מ שם.
  64. מה"פ לירו' שם, ע"פ הגמ' שבציון 50.
  65. מה"פ שם, בד' רמב"ם שבציון 52.
  66. רמב"ם שגגות פט"ו ה"ט; עי' תועלות לרלב"ג פ' ויקרא שורש לג; קרי"ס שם.
  67. רש"י הוריות י א ד"ה שאין מביא.
  68. ויקרא ד כב.
  69. עי' ברייתא בגמ' שם.
  70. קרי"ס שם.
  71. מרומי שדה שם.
  72. ברייתא שם. וע"ע פר כהן משיח.
  73. עי' ציון 17.
  74. גבו"א יומא יב ב.
  75. משנה הוריות ט ב; עי' רמב"ם שגגות פט"ו ה"ט.
  76. ויקרא ד ג.
  77. רמב"ם שם ופהמ"ש שם; רע"ב שם פ"ג מ"א. ועי' תוי"ט שם, שתמה, ובתחי' דבריו ניסה ליישב שכוונתם ללמוד כעי"ז מויקרא שם כג: חטאתו אשר חטא, אבל דחה, מכיון שלא נמצא דרש זה בתו"כ ובגמ'. ועי' קרי"ס שם, וצ"ב.
  78. תוי"ט שם, בסו"ד.
  79. ציון 34 ואילך.
  80. ציון 29 ואילך.
  81. ציון 237 ואילך.
  82. ע"ע הנ"ל ציון 238.
  83. עי' ברייתא וגמ' שבציון הבא; עי' רמב"ם שגגות פט"ו ה"ט; עי' תועלות לרלב"ג פ' ויקרא שורש לג; עי' קרי"ס שם. ביחס שבין דין זה לד' ריה"ג שנשיא פטור מקרבן-עולה-ויורד (ע"ע), עי' רש"י הוריות ט א ד"ה נשיא שנצטרע וי א ד"ה וישב בבית החפשית ותוס' רא"ש ובאר שבע ומרומי שדה שם ומה"פ לירו' הוריות פ"ב ה"ו ופ"ג ה"ב.
  84. ויקרא ד כב.
  85. ברייתא הוריות י א, לפי רב אבדימי בר חמא בגמ' שם (והובא בילק"ש ויקרא רמז תסט).
  86. עי' ראשונים שבציון 92.
  87. עי' מה"פ לירו' הוריות פ"ג ה"ב; עי' תפא"י הוריות פ"ג מ"א יכין סק"ד.
  88. עי' ציון 66 ואילך. עי' מה"פ שם; כ"מ מתפא"י שם.
  89. עי' העמק שאלה שאי' ל סק"א, וכ' ההכרח לזה, שאל"כ היינו הדרשה על נשיא שעבר מגדולתו ומדוע כפלה הגמ' הברייתות.
  90. כ"מ מהראשונים שבציון 92, בד' רב אבדימי בר חמא בהוריות י א (והובא בילק"ש ויקרא רמז תסט).
  91. מל"ב טו ה, וכעי"ז בדהי"ב כו כא. רב אבדימי בר חמא בגמ' שם.
  92. עי' רש"י שם ד"ה וישב בבית החפשית; עי' פסי"ז ויקרא יד ח, בשם רבותינו. ועי' רד"ק מל"ב שם, שפי' שחפשית היינו בית א' לבדו, ונקרא כן שנעשה חופשי מן העבודה שהיה בה, וסותר לרד"ק דלהלן, וצ"ב. ועי' רש"י מל"ב שם ודהי"ב שם ור"י קרא מל"ב שם ורד"ק דהי"ב שם, בשם הירו' (ועי' ירו' כלאים פ"ט ה"ג), שפי' "בית החפשית" בע"א (וסותר הרד"ק לרד"ק דלעיל, וצ"ב). ועי' רלב"ג מל"ב שם, שפי' בע"א.
  93. גמ' שם, ורש"י ד"ה מכלל דעד השתא; עי' רד"ק מל"ב שם.
  94. רש"י הוריות שם.
  95. רד"ק שם.
  96. רש"י הוריות שם ד"ה וישב בבית החפשית.
  97. רב חונא בירו' ר"ה פ"א ה"א והוריות פ"ג ה"ב; מאירי הוריות יא א, בשם הירו'.
  98. מאירי שם; כ"מ מקה"ע לירו' ר"ה שם.
  99. עי' סנהדרין קז ב.
  100. עי' ציון 83 ואילך. גיה"ש לירו' שם; עמודי ירושלים תנינא שם, בשם פרשת דרכים (עי' בציון הבא).
  101. עי' פרשת דרכים סוף דרוש יב.
  102. עי' מאירי הוריות יא א.
  103. מאירי שם: ויראה, ע"פ ירו' שבציון 97, לשיטתו שבציון 98.
  104. רמב"ם שגגות פט"ו ה"ח, ע"פ ברייתא הוריות ז א וי א.
  105. ע"ע חטאת ציון 202.
  106. רמב"ם שם.
  107. ע"ע חטאת ציון 365 ואילך.
  108. ויקרא ד כד. וע"ע הנ"ל ציון 373 ואילך, שנכפל אף בשעיר נשיא, לרבות שעירי חנוכת הנשיאים שלא באו על חטא. ושם, ציון 377 ואילך, שלד' ר"ש נכפל אף בשעיר נשיא לרבות שעירי-עבודה-זרה (ע"ע) לסמיכה, ושם ציון 382 ואילך, שר"י חולק וסובר ששעירי ע"ז אין בהם סמיכה, ושכן הלכה.
  109. ע"ע חטאת ציון 386 ואילך.
  110. ויקרא שם.
  111. רש"י שם. וע"ע עולה.
  112. ע"ע חטאת ציון 389 ואילך.
  113. עי' ויקרא ו יח.
  114. ציון 389 ואילך.
  115. ציון 10 ואילך.
  116. עי' רלב"ג ויקרא ד כה.
  117. ויקרא שם.
  118. עי' חזקוני שם.
  119. עי' ויקרא שם ו וז.
  120. עי' ויקרא שם יז ויח. עי' רשב"ם וחזקוני שם כה.
  121. חזקוני שם.
  122. עי' רש"י ויקרא ד כה; עי' רלב"ג שם.
  123. ויקרא שם. וע"ע שפיכת שירים.
  124. ע"ע חטאת ציון 463 ואילך.
  125. עי' רלב"ג ויקרא ד כד.
  126. ויקרא שם.
  127. עי' תו"כ ויקרא דבורא דחובה פ"ח; עי' תוספ' זבחים פ"א; עי' ברייתא זבחים י ב, ורש"י ד"ה נאמר בה ושם ה ב ד"ה מיעט; רש"י ויקרא שם. ועי' ברייתא שם י ב: חטאת נאמר בה היא, ועיי"ש ה ב: מיעט רחמנא היא, ומנחות ד א: משום דכתיב בה היא. ועי' רש"י פסחים סג א ד"ה חוץ. ועי' תוס' שם ד"ה מיעט.
  128. רש"י זבחים ה ב שם.
  129. עי' ציון 18 ואילך.
  130. ע"ע חטאת ציון 386 ואילך.
  131. משך חכמה שם כב.
  132. רלב"ג ויקרא ד כו.
  133. ויקרא שם.
  134. ע"ע אמורים וע' הקטרה (א): אימורים ושם ציון 314 ואילך.
  135. ויקרא ד כו.
  136. עי' ויקרא ג יד-טו. רש"י שם ד כו.
  137. ראב"ע ויקרא ד כב; ר"י בכור שור שם ג; חזקוני שם כה.
  138. עי' ויקרא ד יב וכא. וע"ע פרים הנשרפים.
  139. עי' חזקוני שם כה.
  140. עי' תוספ' הוריות פ"ב וזבחים פ"י; עי' ברייתא הוריות יג א.
  141. הוריות יג א.
  142. רש"י פסחים צז ב ד"ה לאחריות.
  143. ע"ע חטאת ציון 321. ושם, ציון 320, שי"ח. ועיי"ש ציון 322 ואילך, ביאור המחלוקת.
  144. משנה זבחים קיא ב: למה הדבר דומה, לפי גמ' שם קיב א, במסקנה.
  145. ציון 316 ואילך.