אנציקלופדיה תלמודית:תפילת הדרך
|
|
הגדרת הערך - החיוב לומר תפילה ביציאה לדרך.
חיובה ודיניה
החיוב
היוצא לדרך צריך לומר תפילת הדרך[1]. ויש אחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שהם חולקים על דין זה, ולדעתם לא נאמר כלל חיוב תפילה ביוצא לדרך[2].
חומר החיוב
תפילת הדרך היא מצוה מדרבנן[3]. ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם שיסוד החיוב הוא מן התורה, כדין תפילה בעת צרה[4].
מהותה
במהות תפילת הדרך, נחלקו ראשונים: יש סוברים שהיא ברכה[5], על הטעם שאינה פותחת בברוך, וכן אין אומרים בה מלכות, עי' להלן[6]. ויש סוברים שאינה ברכה אלא תפילה בעלמא[7], ולדעתם מטעם זה אינה פותחת בברוך[8], וכן אין אומרים בה מלכות[9].
טעם אמירתה
בטעם אמירתה, יש מן הראשונים שכתבו בדעת אמוראים שהוא לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה[10]. ויש מן האחרונים שכתבו, שמלבד הסכנה תקנו כן אף משום שהדרך ממעטת מפריה ורביה ומממון ומן השם[11]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שתפילת הדרך אינה אלא נטילת רשות מהבורא לצאת לדרך[12].
הסכנה שמחמתה נתקנה
תפילת הדרך שנתקנה מפני הסכנה[13], יש מן האחרונים שכתבו שלא נתקנה אלא מחמת סכנת ליסטים וחיות רעות בדרך[14], ולדעתם בנסיעה שאין בה חשש ליסטים וחיות רעות בדרך – כגון בנסיעה בכבישים עמוסים שכל רכב רואה את הרכב שלפניו – אין לאמרה[15]. ויש שכתבו שנתקנה מחמת כל סכנה המצויה בדרכים[16], וכתבו מטעם זה, שבזמננו אף היוצא לדרך שאינה רחוקה מן העיר שיעור פרסה - שאין מברכים עליה תפילת הדרך אלא אם כן ידוע שיש בה סכנה, לסוברים כן[17] – מברך תפילת הדרך, שסכנת תאונות דרכים קיימת אף בפרסה הקרובה לעיר[18].
אורכה של הדרך
באורכה של הדרך המחייב באמירת תפילת הדרך, נחלקו ראשונים בדעת אמוראים: א) יש סוברים, שאין אומרים תפילת הדרך – עם חתימת הברכה[19] - אלא בדרך הארוכה פרסה או יותר – על שיעור פרסה בזמן הזה, עי' נספח לע' מדות ומשקלות (שיעוריהם) פרק ג' טבלה ב - אבל בדרך קצרה יותר אין לאומרה[20], עם חתימת הברכה[21], שדרך כזו שאינה רחוקה כל כך ממקום היישוב אינה מסוכנת[22], ומכל מקום צריך לאמרה בלא חתימת ברכה[23]. ואין הדברים אמורים אלא בדרך שאינה מוחזקת כמקום סכנה, אבל בדרך המוחזקת כמקום סכנה, יש לברך אפילו בדרך הקצרה משיעור פרסה[24]. ב) ויש סוברים שאין שיעור לאורכה של הדרך[25].
הנכלל באורכה של הדרך
שיעור פרסה - שבו מתחייבים בתפילת הדרך לסוברים כן[26] - יש שכתבו שאין מחשבים אותו אלא מחוץ לעיבורה של עיר ואילך[27]. ויש סוברים שאף עיבורה של עיר בכלל שיעור פרסה[28].
כשהדרך עוברת או מסתיימת סמוך לעיר אחרת
היוצא לדרך הארוכה פרסה, לסוברים שאין אומרים תפילת הדרך אלא בדרך הארוכה פרסה או יותר[29], וקצה הדרך מצוי בתוך פחות מרפסה לעיר סמוכה, יש מן האחרונים שכתבו שאין לומר בה תפילת הדרך[30], שהטעם שאין אומרים תפילת הדרך בדרך שארכה פחות מפרסה הוא משום שדרך הסמוכה לעיר בשיעור זה אינה מסוכנת[31], ומכיון שסיום הדרך מצוי בתוך פחות מפרסה לעיר הסמוכה, הרי שאין סכנה בדרך זו אף שהיא ארוכה פרסה ממקום יציאתו[32], ולדעתם חיוב תפילת הדרך בהליכה מעיר לעיר אינו אלא כשהדרך ארוכה שתי פרסות או יותר[33]. וכן יש שכתבו מטעם זה, שההולך בדרך הארוכה פרסה או יותר ודרך זו עוברת פחות מפרסה לעיר הסמוכה לה, אין לו לומר תפילת הדרך[34]. ויש סוברים שכשהדרך ארוכה פרסה או יותר יש לומר תפילת הדרך, אף כשהדרך מסתיימת בתוך פרסה מן העיר הסמוכה[35], ומהם שכתבו בטעם הדבר, שלא אמרו שאין סכנה בדרך הסמוכה לעיר אלא בעיר שהוא יוצא ממנה, אבל בעיר אחרת יש סכנה אפילו בדרך הסמוכה לה[36].
צירוף הליכה וחזרה לשיעור הדרך
היוצא לדרך שאין בה שיעור חיוב תפילת הדרך[37], אולם בדעתו לחזור באותו יום ובצירוף הדרך בחזור יש שיעור חיוב תפילת הדרך, יש שכתבו שמצרפים את ההליכה והחזרה ויש לומר בה תפילת הדרך[38]. ויש שכתבו שאינו אומר תפילת הדרך[39].
בדרך סיבובית
שיעור אורכה של הדרך, יש שכתבו שהוא נמדד לפי סיבובי הדרך, ולא במרחק אוירי[40]. ויש סוברים שנמדד לפי המרחק האוירי[41].
כשאינו שוהה בדרך שיעור הליכת פרסה
היוצא לדרך הארוכה פרסה או יותר, לסוברים שאין אומרים תפילת הדרך אלא בדרך הארוכה פרסה או יותר[42], ואינו שוהה שם שיעור הליכת פרסה, כגון שהוא נוסע ברכב וכיוצא בזה, יש מן האחרונים שכתבו, שאין אומר תפילת הדרך[43]. ויש מן האחרונים שכתבו, שאין הדבר תלוי בזמן השהיה אלא במרחק[44].
תחילת זמן אמירתה
תחילת זמן אמירתה, נחלקו בה ראשונים ואחרונים בדעת אמוראים: א) יש שכתבו, שאפשר לאומרה אפילו קודם היציאה לדרך[45], משעה שגמר בלבו לצאת[46], בו ביום[47], ולדעתם אותה שאמר רב חיסדא – לגירסתם - שתפילת הדרך נאמרת משעה שהחזיק בדרך[48], היינו משעה שהיה מוחזק בודאי לצאת לדרך[49], ומכל מקום כתבו, שיש מעלה להמתין עם אמירתה עד ההליכה בדרך, שאז יאמרה עם אחרים וזכות הרבים עדיף[50]. ב) ויש שכתבו שיכול לאמרה מיד כשיוצא מביתו[51]. ג) ויש שכתבו, שאין לאומרה אלא לאחר היציאה לדרך[52], שקודם היציאה לדרך אין זה "עובר לעשייתן"[53], או משום שאם יאמרה קודם שיצא לדרך, יש לחשוש שמא לבסוף לא ילך ותהיה ברכתו לבטלה[54], ולדעתם זהו שאמר רב חיסדא – לגירסתם – שזמן אמירתה הוא משעה שאוחז בדרך[55]. ונחלקו על שיעור היציאה: יש שכתבו, שהיינו מיד לאחר היציאה מן העיר[56], ויש שכתבו, שהיינו לאחר שיצא מן העיר והחזיק בדרך[57], שיעור עיבורה של עיר[58], או תחום שבת מעיבורה של עיר[59], או שיעור של פרסה[60] - על כך שיש סוברים שלאחר שיעור פרסה אין לומר תפילת הדרך, עי' להלן[61] - ויש מן הראשונים שחילקו בדבר, שאם דעתו ללכת מהלך יום שלם, אומרה לאחר הליכה של פרסה, אבל אם אין דעתו ללכת מהלך יום שלם אומרה לאחר שיצא מתחומי העיר[62]. אף לדעה זו, יש מן האחרונים שאין הדברים אמורים אלא בתחילת היציאה לדרך, אבל הלן בדרך ובבוקר ממשיך לדרכו, יוכל לומר תפילת הדרך בבוקר כבר כשמכין עצמו ליציאה, שכבר החזיק בדרך[63]. ויש מן האחרונים שכתבו, שאין חילוק בדבר[64].
אמירתה בריחוק מן העיר
תפילת הדרך, נחלקו בה ראשונים ואחרונים בדעת אמוראים, אם אפשר לאומרה בריחוק מן העיר: א) יש סוברים, שלאחר שנתרחק ההולך שיעור של פרסה מן העיר ועדיין לא אמר תפילת הדרך, אינו רשאי עוד לאומרה[65], ואפילו בדעתו ללכת עוד כמה פרסאות[66], שלדעתם ענינה של תפילת הדרך היא נטילת רשות של ההולך מקונו לפני היציאה, ולאחר שכבר נתרחק מהעיר שיעור של פרסה, הרי כבר יצא מן העיר ללא נטילת רשות[67]. ויש שכתבו בטעם הדבר, שכיון שכבר הלך פרסה והוא באמצע הדרך שוב אין דעתו מיושבת עליו, ואינו יכול להתפלל אפילו תפילת הדרך שהיא תפילה קצרה[68]. ב) ויש סוברים שבדיעבד אפשר לומר תפילת הדרך, אף לאחר שנתרחק פרסה מן העיר, כל זמן שיש כברת דרך לפניו[69], שעדיין יש לו צורך בתפילה, ומכל לכתחילה יש לאומרה בסמוך לעיר[70], תוך פרסה[71]. על כך שיש מהם סוברים שכשהגיע בהליכתו לתוך פרסה לעיר שרוצה ללון בה שוב אינו רשאי לומר תפילת הדרך, עי' להלן[72].
בפרסה הסמוכה לעיר שבא ללון בה
הנמצא בתוך פרסה סמוך לעיר שבא ללון בה ועדיין לא אמר תפילת הדרך, לסוברים שאפשר לאומרה בריחוק מן העיר[73], נחלקו ראשונים ואחרונים אם רשאי לאומרה: יש סוברים שאינו יכול לאומרה, שדרך הנמצאת תוך פרסה לעיר אינה מקום סכנה[74]. ויש סוברים שיכול לאומרה אף בתוך פרסה הקרובה לעיר, שלדעתם לא אמרו שהדרך הקרובה לעיר אינה מקום סכנה אלא בעיר ממנה הוא יוצא אבל בעיר אחרת אף הדרך הקרובה לעיר היא מקום סכנה[75].
חיוב אמירתה בכל יום
המברך תפילת הדרך, ולא הסיח דעתו מן הברכה, כתבו אחרונים שאינו חוזר ומברך, ואפילו הדרך נמשכת כמה ימים כל שלא הסיח דעתו מן הברכה אינו חוזר ומברך[76], על החשוב היסח הדעת מן הברכה, עי' להלן[77]. ויש מן האחרונים שכתבו, שיש חיוב לאמרה בכל יום אפילו לא הסיח דעתו מן הברכה[78].
המפסיק בדרכו ולן בעיר
המפסיק בדרכו ולן בעיר ובדעתו להמשיך ללכת למחרת, לסוברים שאין צריך לחזור ולברך כל יום אלא אם הסיח דעתו מן הברכה[79], נחלקו ראשונים ואחרונים אם חשובה היסח הדעת: יש סוברים, שחשובה היסח הדעת מן הברכה וצריך לחזור ולברך למחרת[80], ואפילו נכנס לעיר על דעת ללון בה ולבסוף נמלך ויצא מן העיר ולא לן בה, הרי זו היסח הדעת מן הברכה וצריך לחזור ולברך[81]. ויש סוברים שאין הלינה חשובה הפסק ואינו חוזר ומברך[82].
המפסיק בדרכו למנוחה בעיר
המפסיק בדרכו למנוחה בעיר ואינו לן בה, יש מן האחרונים שכתבו, שאין הפסקה זו חשובה היסח הדעת מן הדרך, ואין צריך לחזור ולברך תפילת הדרך כשממשיך בדרכו[83]. ויש שנסתפקו בדבר[84].
כששוהה בלילה בדרך
הממשיך בלילה בהליכתו ואינו פוסק, לסוברים שהלינה בלילה בעיר חשוב היסח הדעת[85], כתבו אחרונים שאין זה חשוב היסח הדעת ואינו חוזר ומברך בבוקר[86], וכן יש מן האחרונים שכתבו, שאפילו הממשיך בדרכו ולן בה, כגון הנוסע באוניה או ברכבת ולן בה תוך כדי הנסיעה, אין זה חשוב היסח הדעת מן הברכה[87], וכן יש מן האחרונים שכתבו, שאפילו הפוסק בלילה מדרכו ולן בה בלילה, אין זה חשוב היסח הדעת ואינו חוזר ומברך[88], שרק הלינה בעיר חשובה הפסק. ויש שכתבו, שהישן בלילה שינת קבע אפילו תחת כיפת השמים, הרי זה היסח הדעת וצריך לחזור ולברך[89].
הלן בלילה וממשיך בהליכתו בעוד לילה
הלן בלילה בעיר, לסוברים שחשובה היסח הדעת וצריך לחזור ולברך[90], והשכים בעוד לילה בדי להמשיך בדרכו, יש מן האחרונים סוברים שצריך לומר תפילת הדרך בעוד לילה[91]. ויש מצדדים שיש לחזור ולברך רק כשיגיע הבוקר[92].
בהולך לדבר מצוה
ההולך לדבר מצוה, יש שכתב, שפטור הוא מתפילת הדרך, שהמצוה היא ששומרתו, כפי שנאמר: שומר מצוה לא ידע דבר רע[93]. ויש מן האחרונים שכתבו, שאף ההולך לדבר מצוה חייב בתפילת הדרך[94], שתפילת הדרך אינה נאמרת רק מחמת הסכנה שבדרך אלא אף מחמת טעמים נוספים השייכים בהולך לדבר מצוה[95], ואף אם עיקרה הוא משום הסכנה שבדרכים, הרי הסכנה שבדרכים חשובה כהיזק מצוי, ובהיזק מצוי חוששים לסכנה אף במקום מצוה[96].
בנסיעה במטוס
הנוסע במטוס, יש מן האחרונים שכתבו, שאינו חייב בתפילת הדרך, שאויר אינו קרוי דרך[97]. והרבה אחרונים כתבו שאף בנסיעה במטוס יש חיוב תפילת הדרך[98], שאף על פי שהאויר אינו קרוי דרך, מכל מקום טעם תקנת תפילת הדרך הוא משום הסכנה שיש בדרך[99], ואף באויר יש סכנה[100].
נוסחה ואופן אמירתה
אמירתה תוך כדי הילוך
תפילת הדרך, נחלקו ראשונים ואחרונים בדעת אמוראים, אם אפשר לאומרה תוך כדי הילוך: יש סוברים, שאין לאומרה תוך כדי הילוך[101], שבקשת צרכים היא, ויש לאומרה כאדם העומד לפני רבו, ואף על פי שההולך בדרך יכול להתפלל תפילת שמונה עשרה תוך כדי הילוך[102], היינו משום שתפילה ארוכה היא והקילו בה בעוברי דרכים, ולא הקילו בתפילת הדרך שתפילה קצרה היא[103]. ויש סוברים שאפשר לאומרה אף תוך כדי הילוך[104], ומכל מקום, אף לדעתם לכתחילה – היינו שהעיכוב הנגרם לו מחמת העצירה אינו טורדו[105] - יש לאמרה שלא תוך כדי הילוך[106].
אמירתה ברכיבה
הרוכב, לסוברים שאין לומר תפילת הדרך תוך כדי הילוך[107], יש מן הראשונים שכתבו שצריך להעמיד את רכבו, שרוכב כמהלך[108].
אמירתה בישיבה
תפילת הדרך, אם טעונה עמידה, נחלקו בה ראשונים בדעת אמוראים: א) יש סוברים, שיש לאמרה בעמידה[109]. ב) ויש סוברים שאפשר לאמרה אף בישיבה[110]. ונחלקו: יש שכתבו שמכל מקום לכתחילה יש לאמרה בעמידה[111]. ויש שנראה מדבריהם שאף לכתחילה אפשר לאמרה בישיבה[112].
הוספת בקשות בה
תפילת הדרך, יש מן הראשונים שכתבו שאפשר להוסיף בה בקשות באמצע הברכה בעניין ההליכה בדרך, וכגון אם עובר בים יוסיף ויאמר ותצילנו ממים רעים והזידונים[113]. ויש מן האחרונים שכתבו, לשיטתם שתפילת הדרך מהותה היא ברכה ולא תפילה[114], שהמוסיף בה בקשות הרי הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכה, ואינו יוצא ידי חובה[115].
בקשה על החזרה
תפילת הדרך, יש מן הראשונים שכתבו שיש לבקש בה – כשבדעתו לחזור לביתו[116] - אף על החזרה "ותחזירני לביתי לשלום"[117]. לדעה זו יש מן האחרונים שנראה מדבריהם שאין מבקשים על החזרה אלא כשבדעתו לחזור לביתו באותו יום[118], שכשדעתו לחזור ביום אחר הרי שבתפילת הדרך שיאמר ביום שיחזור מבקש הוא על החזרה[119], ויש שכתבו שמבקש על החזרה אפילו בדעתו לחזור לאחר זמן[120]. ויש מן הראשונים שלא הזכירנו בקשה זו[121], וכן היא הגירסה בתלמוד לפנינו[122], ומן האחרונים יש שכתבו בטעמם, שבקשה זו כלולה בבקשה "ותביאנו למחוז חפצנו לשלום"[123].
חתימה בברכה
תפילת הדרך, חותמת בברכת ברוך אתה ה' שומע תפילה[124]. בדעת תנאים שהזכירו נוסח תפילת היוצא מן הכרך בלא חתימה[125], יש מן האחרונים שכתבו שתפילת הדרך נאמרת בלא חתימה[126].
אמירתה בלשון הקודש
תפילת הדרך, הרי היא תפילת היחיד, שאינה נאמרת אלא בלשון-הקדש*, לסוברים כן[127], ואף כשנאמרת בעשרה[128].
הטעם שאינה פותחת בברוך
בטעם הדבר שתפילת הדרך אינה פותחת בברוך[129], לסוברים שהיא ברכה ואינה תפילה[130], אף על פי שכלל הוא שכל ברכה פותחת בברוך וחותמת בברוך[131], יש מן הראשונים שכתבו, לפני שאין לה קבע, שאין צריך לאומרה בכל דרך אלא בדרך שיש בה שיעור פרסה, לסוברים כן[132]. ויש שכתבו, לפי שלא רצו חכמים להאריך בפתיחה בברוך, מפני הסכנה שבדרך[133]. ויש שכתבו, שתפילת הדרך שחותמת בברכת השומע תפילה, הרי היא ברכת שומע תפילה שבתפילה שמונה עשרה, וכיון שבתפילת שמונה עשרה היא ברכה הסמוכה לחברתה, שאינה פותחת בברוך[134], אף כשאינה סמוכה לחברתה אינה פותח בברוך[135]. ויש שכתבו, לפי שיש לאומרה סמוך לברכה אחרת, לסוברים כן[136], ודינה כברכה הסמוכה לחברתה שאינה פותחת בברוך[137]. על כך שיש סוברים שתפילת הדרך אינה ברכה אלא תפילה ומשום כך אינה פותחת בברוך, עי' לעיל[138].
אין אומרים בה מלכות
תפילת הדרך אין אומרים בה מלכות[139], ואף על פי שהיא ברכה, לסוברים כן[140], וכל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה[141], לפי שאין לה קבע, שאין צריך לאמרה בכל דרך אלא בדרך שיש בה שיעור פרסה, לסוברים כן[142]. על כך שיש סוברים שכל ברכה שיש בה בקשת צרכים אין אומרים בה מלכות, ע"ע ברכות[143].
הסמכתה לברכה אחרת
תפילת הדרך, יש מן הראשונים שכתבו שיש להסמיכה לברכה אחרת כדי שתהיה ברכה הסמוכה לחברתה שאינה פותחת בברוך[144]. ונחלקו אחרונים בדעתם: יש שכתבו, שאין הוא חיוב מן הדין אלא חסידות וזריזות[145], שלדעתם תפילת הדרך אף על פי שאינה סמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך – על טעם הדבר, עי' לעיל[146] – ומי שאינו יכול להסמיכה לברכה אחרת, יכול הוא לומר תפילת הדרך[147]. ויש שנראה מדבריהם, שמן הדין יש להסמיכה לברכה אחרת, שלדעתם הטעם שתפילת הדרך אינה פותחת בברוך אינו אלא משום שהיא נאמרת סמוך לברכה אחרת, ומי שאינו סומכה לברכה אחרת אינו יכול לומר תפילת הדרך[148].
אמירתה בלשון רבים
תפילת הדרך, יש מן הראשונים שכתבו בדעת אמוראים, שיש לאמרה – לכתחילה[149], או משום עצה טובה[150] - בלשון רבים[151], היינו יה"ר מלפניך ה' אלוקינו וכו' שתוליכנו וכו'[152], שכשהיא נאמרת בלשון רבים היא נשמעת יותר[153]. ההולך יחידי, יש מן הראשונים שנראה מדבריהם שמתפלל בלשון יחיד[154]. ויש מן האחרונים שכתבו שאף היחיד צריך לאמרה בלשון רבים[155], שאי אפשר שלא יהיה אחד בסוף העולם שהולך גם כן בדרך[156]. ויש חולקים בכל זה וסוברים שתפילת הדרך נאמרת בלשון יחיד[157], ומהם שכתבו, שמכל מקום ראוי להוסיף בקשה אף על הרבים, בנוסח: אני וכל עמך בית ישראל[158].
בקשת הנתינה לחן ולחסד, הנאמרת בתוך תפילת הדרך, יש מן הראשונים והאחרונים שכתבו - על פי הסוד[159] - שאף לסוברים שתפילת הדרך נאמרת בלשון רבים[160], מכל נאמרת היא בלשון יחיד[161]. והרבה ראשונים ואחרונים כתבו שאף בקשה זו נאמרת בלשון רבים[162].
הערות שוליים
- ↑ רב חסדא ברכות כט ב; טוש"ע או"ח קי ד.
- ↑ פר"ח סי' קי ס"ק ד ודברי דוד ברכות שם, בד' הרמב"ם שלא הזכיר דיני תפילת הדרך.
- ↑ ארץ חמדה בהקדמה אות לב.
- ↑ ע"ע תפילה. עי' שו"ת לבושי מרדכי יו"ד מהדו"ת סי' לה.
- ↑ עי' טור או"ח קי בשם מהר"ם מרוטנבורג, שהיה מסמיך תפילת הדרך לברכה אחרת כדי שתהיה ברכה הסמוכה לחברתה; ראב"ד תשובות ופסקים סי' מד.
- ↑ ציון 8 ואילך.
- ↑ תוס' פסחים קד ב ד"ה כל; טור שם, בשם ר"י; אבודרהם ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה וכל אלו.
- ↑ עי' ראשונים הנ"ל.
- ↑ פנ"י ברכות כט ב.
- ↑ עי' תורת האדם שער המיחוש ענין הרפואה, ורא"ש ברכות פ"ד סי' ג ורבינו יונה מג א, בשם חכמי צרפת, בד' הירושלמי פ"ד ה"ד: כל הדרכים בחזקת סכנה, ועי' שדה יהושע ופנ"מ לירו' שם, שבי' הירושלמי לענין תפילה קצרה הנאמרת במקום סכנה, ולא לענין תפיה"ד.
- ↑ מעשה בצלאל על הריקאנטי סי' לה.
- ↑ עי' מאירי ברכות כט ב.
- ↑ עי' ציון 10.
- ↑ עי' שו"ת אור לציון ח"ב פ"ז סעי' כז ובהערות פי"ד סי' מב; אשי ישראל פ"נ ס"ק כד, בשם רש"ז אוירבעאך. ועי' תהלה לדוד בהשמטות לסי' קי, שנסתפק. וכ"ה נוסח הברכה: ותצילנו מכף כל אויב ואורב וליסטים וחיות רעות.
- ↑ עי' שו"ת אור לציון שם ושם.
- ↑ עי' שו"ת נמוקי או"ח סי' קי ס"ק ד; עי' חוט שני דלהלן.
- ↑ עי' ציון 24.
- ↑ חוט שני ריבית קובץ עניינים סי' יד, בשם החזו"א. ועי"ש שמ"מ בתוך העיר אין מברכים תפיה"ד, אע"פ שגם בה יש סכנה של תאונות דרכים, שתפילת הדרך לא נתקנה אלא בדרך, ואין חשובה דרך אלא מחוץ לעיר.
- ↑ עי' דרישה שבציון 22.
- ↑ בה"ג ברכות פ"ד, בד' רב חסדא ברכות ל א, הובא ברש"י ברכות ל א ד"ה עד ורשב"א וריטב"א ברכות שם ורבינו יונה ברכות כ ב ורא"ש ברכות פ"ד סי' יח; טוש"ע או"ח קי ז.
- ↑ טוש"ע שם.
- ↑ עי' רבינו יונה שם; רא"ש שם.
- ↑ דרישה או"ח סי' קי ס"ק ו.
- ↑ ט"ז או"ח סי' קי ס"ק ו, ע"פ רבינו יונה שם, בד' הבה"ג שם; עולת תמיד סי' קי ס"ק ד; שו"ע הרב או"ח סי' קי סעי' ח.
- ↑ רא"ה ברכות ל א; ספר הפרדס שער שמיני פ"ה סעי' ג, בד' רש"י שם פי' א.
- ↑ עי' ציון 19 ואילך.
- ↑ קצוה"ש בדה"ש סי' סז אות ד; אהלך באמתך פ"ט סעי' מה.
- ↑ אהלך באמתך שם, בד' הא"א סי' קי ס"ק ז.
- ↑ עי' ציון 19 ואילך.
- ↑ תהלה לדוד או"ח סי' קי סעי ג-ד; עי' מנ"ש תנינא סי' ס אות ד.
- ↑ עי' ציון 22.
- ↑ תהלה לדוד שם.
- ↑ תהלה לדוד שם; מנ"ש שם. ועי' ביאוה"ל שבציון הבא.
- ↑ תהלה לדוד שם. ועי' ביאוה"ל סי' קי סעי' ז, שנסתפק והניח בצ"ע.
- ↑ עי' תפארת שמואל על הרא"ש ברכות פ"ד סי' יח; עי' א"א שבציון 40, שאורכה של הדרך נמדד לפי סיבובי הדרך ופשוט שלדעתו כל שהדרך ארוכה פרסה אע"פ שהיא קרובה תוך פרסה לעיר אחרת צריך לומר תפה"ד.
- ↑ תפארת שמואל שם.
- ↑ עי' ציון 19 ואילך.
- ↑ שו"ת אור לציון ח"ב פ"ז אות כז;
- ↑ שלחן שלמה סי' קי סעי' ב.
- ↑ עי' אשל אברהם (בוטשאטש) או"ח סי' קי סעי' ז.
- ↑ שבילי דוד או"ח סי' קי סעי' ג. ועי' שו"ת בצל החכמה ח"ה סי' סח, שנסתפק בדבר, וכ' שכשיש שיעור בסיבובי הדרך ולא במרחק האוירי יש לומר תפה"ד ללא חתימה הברכה.
- ↑ עי' ציון 20.
- ↑ שו"ת זכרון יהודה סי' מב; יבי"א ח"א סי' יג; שו"ת אור לציון ח"ב פ' ז אות כז; שו"ת עמק יהושע ח"א סי' מ. ועי' נתיבי עם ח"א סי' קי סעי' ד, שכ"ה המנהג בא"י.
- ↑ מ"ב סי' קי ס"ק ל; מנ"ש תנינא סי' ס סעי' ד.
- ↑ עי' תוס' הרא"ש ברכות כט ב; ט"ז או"ח סי' קי ס"ק ז; שו"ע הרב או"ח סי' קי סעי' ו, דעה שניה; עטרת זקנים סי' קי ס"ק ד.
- ↑ ט"ז שם; שו"ע הרב שם.
- ↑ עי' ט"ז שם; שו"ע הרב שם. ועי' ט"ז שם שכ"מ מהנהגת מהר"ם שהיה אומר תפילת הדרך לאחר ברכת הגומל חסדים שבברכות השחר כדי שתהיה ברכה הסמוכה לחברתה, עי' ציון 144.
- ↑ ברכות ל א. ולפנינו הגי': משעה שמהלך בדרך.
- ↑ ט"ז שם.
- ↑ ט"ז שם.
- ↑ עי' עולת תמיד סי' קי ס"ק יג וא"ר סי' קי ס"ק יד בדעתו; שער יוסף הוריות ד א וברכ"י קי י; מו"ק או"ח סי' קי; ערוה"ש סי' קי סעי' יג.
- ↑ מאירי ברכות כט ב; סימני מצוות לרבנו אברהם ב"ר אפרים, נדפס בס' הזיכרון לרי"י פרנקל עמ' ש; על הכל סי' יט; עי' סידור רס”ג עמ' פט; עי' סדר רב עמרם גאון ח"ב סי' קנא ודברי מרדכי סי' קי ס"ק ב בדעתו; עי' אחרונים דלהלן.
- ↑ שו"ת באר שבע סי' מה. ועי' שלטי גבורים סי' קי סעי' ה, שדחה טעם זה, שדין עובר לעשייתן לא נאמר אלא בברכת המצוות ולא בברכות שעניינן תפילה ובקשה.
- ↑ א"ר סי' קי ס"ק יד.
- ↑ ברכות שם. שו"ת באר שבע שם. ועי"ש שהמהר"ם שהיה אומר תפילת הדרך סמוך לברכת הגומל חסדים טובים, היינו כשהוצרך לצאת לדרך קודם התפילה.
- ↑ א"ר שם, בד' הרוקח סי' שמז.
- ↑ מג"א או"ח סי' קי ס"ק יד; שו"ת באר שבע שם; מקור חיים סי' קי אות ז; עי' פרישה או"ח סי' רל ס"ק ב; עטרת צבי או"ח סי' קי ס"ד יד; עמק ברכה דיני היוצא לדרך סי' נ; עי' עולת תמיד סי' רל ס"ק א וא"ר שם בדעתו, ועי' עולת תמיד שבציון 51, שכתב לא כן, ועי' א"ר שם שתמה.
- ↑ מג"א שם.
- ↑ עמק ברכה שם, הובא במג"א שם.
- ↑ ריבב"ן ברכות ל א.
- ↑ ציון 65 ואילך.
- ↑ מאירי שם.
- ↑ של"ה מסכת חולין סוף פ' נר מצוה, הובא בא"ר סי' קי ס"ק יד; שו"ת שבו"י ח"ב סי' מו.
- ↑ מאמר מרדכי סי' קי ס"ק יא, ועי"ש שכ"מ מהב"ח סי' קי; יוקח נא סי' קי ס"ק י; בני ציון סי' קי ס"ק ה;
- ↑ רש"י ברכות ל א ד"ה עד פרסה ורשב"א ברכות שם בפי' א ופסקי רי"ד ברכות שם ומאירי ברכות שם: וי"מ וראבי"ה ח"א ברכות סי' פו, בבי' דברי רב חסדא ברכות שם.
- ↑ פנ"י ברכות שם.
- ↑ מאירי שם.
- ↑ נחלת דוד ברכות כט ב ופנ"י ברכות ל א, בבי' ד' רש"י שם, ע"פ עירובין סה א, שהבא מן הדרך אל יתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו, וכ"ש הוא לנמצא באמצע הדרך.
- ↑ רבינו יונה על הרי"ף ברכות כ ב וריטב"א ברכות ל א; טוש"ע או"ח קי ז.
- ↑ עי' ראשונים הנ"ל.
- ↑ רבינו יונה וריטב"א שם. ועי' טוש"ע שם שמ' מדבריהם שלכתחילה אין להמתין עם תפילת הדרך, אך לא פירשו שיעור אמירתה תוך פרסה, וצ"ב מהו השיעור לדעתם.
- ↑ ציון 73 ואילך.
- ↑ עי' ציון 69 ואילך.
- ↑ טוש"ע או"ח קי ז. ועי' רבינו יונה על הרי"ף ברכות כ ב וריטב"א ברכות ל א, שכ' שתפילת הדרך נאמרת: כל זמן שרב ממנו הדרך עד שיתקרב למקום שהולך, ומ' שאף לדעתם בסמוך לעיר שבא אליה אינו אומר, וצ"ב אם לדעתם השיעור הוא פרסה או שיעור אחר.
- ↑ תפארת שמואל על הרא"ש ברכות פ"ד סי' יח ס"ק כ.
- ↑ עי' פר"ח סי' קי סעי' ה.
- ↑ ציונים 79 ואילך.
- ↑ עי' שו"ת הרדב"ז ח"ו סי' ב אלפים קעו, ועי"ש שכ"ה דעתו להלכה ולא למעשה; שלחן הטהור או"ח סי' קי סעי' ה-ו; תהלה לדוד סי' קי; עי' שלחן שלמה סי' קי סעי' ב, לענין היוצא לדרך בלילה, שצריך לברך תפיה"ד וכשיגיע הבוקר צריך לחזור ולומר תפיה"ד. ועי' שו"ת דברי יציב או"ח סי' פז.
- ↑ עי' ציון 76.
- ↑ פרישה סי' קי ס"ק ז ומ"ב שם ס"ק כו, ע"פ הר' יצחק בעל המנהל שבציון הבא.
- ↑ כלבו סי' פז, בשם הר' יצחק בעל המנהל; שו"ע או"ח קי ה.
- ↑ עי' פר"ח סי' קי סעי' ה.
- ↑ מ"ב סי' קי ס"ק כה.
- ↑ עי' ארחות רבינו סי' קר"ש ותפילה אות סב, בשם החזו"א.
- ↑ עי' ציון 80.
- ↑ שו"ת הרדב"ז ח"ו סי' ב אלפים קעו.
- ↑ ברכ"י סי' קי סעי' ב וט;
- ↑ שבילי דוד או"ח סי' קי סעי' ב.
- ↑ הליכות שלמה תפילה פכ"א סעי' ב.
- ↑ עי' ציון 80.
- ↑ ביה"ל סי' קי סעי' ה, ועי"ש שכ"מ מבאור הגר"א שם, שדימה דין תפיה"ד לברכה"ת, ובברכת התורה המשכים בעוד לילה צריך לחזור ולברך.
- ↑ עי' ביה"ל שם, שצידד כן בלשון הפמ"ג סי' קי מ"ז ס"ק ה, וצ"ב הטעם. ועי' ביה"ל שם, שפילו אם אכן עדיף לאומרה רק בבוקר, מ"מ אם בבוקר לא יוכל לאומרה, כגון שכבר יגיע לפרסה הסמוכה לביתו, עדיף שיאמרה בעוד לילה.
- ↑ קהלת ח ה. לב יהודה (צירלסון) השמטות סי' ג.
- ↑ מעשה בצלאל על הריקאנטי סי' לה; משפטי עוזיאל ח"ח סי' ח; אהלך באמתך פ"ט ס"ק ח ויב.
- ↑ מעשה בצלאל שם.
- ↑ ע"ע אין סומכין על הנס ציון 20 ואילך. מעשה בצלאל ומשפטי עוזיאל ואהלך באמתך שם.
- ↑ אישים ושיטות עמ' פ' בשם ר"י רוזין, ושלחן הלוי פ"ב בשם ר"י רודרמן, ויגל יעקב מכתב יא בשם ר"ש דבילצקי, ע"פ הגמ' חולין קלט ב, לענין שילוח הקן.
- ↑ הליכות שלמה תפילה פכ"א סעי' ד; אהלך באמתך פ"ט סעי' ה.
- ↑ עי' ציון 10 ואילך.
- ↑ דבר הלכה, הליכות שלמה שם.
- ↑ עי' רי"ף ברכות כ ב (בדפי הרי"ף) ותוס' ברכות ל א ד"ה והיכי ופסקי רי"ד ברכות שם, בד' רב חסדא ברכות שם. ועי' כס"מ תפילה פ"ד הי"ט וצל"ח ברכות שם, בד' הרמב"ם שם, שפי' דברי רב חסדא שם, לענין תפילה קצרה.
- ↑ ע"ע תפילה.
- ↑ פנ"י ברכות שם. וכ"נ בשיטמ"ק ברכות שם.
- ↑ עי' ראשונים שבציון 101, בד' רב ששת ברכות שם. ועי' כס"מ וצל"ח שם, בד' הרמב"ם שם, שפי' דברי רב ששת שם לענין תפילה קצרה.
- ↑ עי' א"ר סי' קי ס"ק י.
- ↑ עי' ברכות שם.
- ↑ עי' ציון 101 ואילך.
- ↑ ע"ע עומד; מהלך: רכוב כמהלך. שלטי הגבורים ברכות כ ב (בדפי הרי"ף).
- ↑ עי' רוקח הל' ברכות סי' שמז, בד' רב חסדא ברכות ל א: מעומד, היינו שלא תוך כדי הילוך ולא בישיבה; חפץ ה' ברכות שם, בד' רב חסדא ורב ששת, שלא נחלקו אלא לענין מהלך, ולדברי הכל היושב צריך לעמוד.
- ↑ עי' רוקח שם, בד' רב ששת ברכות שם; עי' רי"ו תא"ו נתיב יג ח"ב, בד' רב חסדא ורב ששת שם, שלא נחלקו אלא לענין אמירתה בהילוך, ולדברי הכל אפשר לאמרה מיושב.
- ↑ עי' רוקח שם, בד' רב ששת שם; ערוה"ש סי' קי סעי' יא.
- ↑ עי' רי"ו בד' רב חסדא ורב ששת שם.
- ↑ ראבי"ה ברכות סי' פו.
- ↑ עי' ציון 5.
- ↑ יוסף אומץ ח"א דיני תפילת הדרך סי' תסא.
- ↑ אהלך באמתך פ"ט ס"ק כג.
- ↑ רא"ש ברכות פ"ד סי' יח; רוקח סי' שמז; ראב"ן סי' קעד; או"ז הל' קרי"ש סי' מח; ראבי"ה ברכות סי' פו; סמ"ג עשין יט; רי"ו נתיב יג ח"ב מאירי ברכות שם. ועי' זוהר מדרש הנעלם בראשית פ' חיי שרה קכא א: היוצא לדרך יתפלל שלש תפלות, תפלה שהיא חובה של יום ותפלת הדרך על הדרך שהוא עושה ותפלה שיחזור לביתו לשלום. ועי' אבודרהם ברכות הראייה השבח וההודאה, שהזכיר בקשה זו בלשון רבים. ועי' אהלך באמתך שם, שפשוט שהעוקר דירתו אינו מבקש על החזרה.
- ↑ עי' סידור תורה אור לב' שו"ע הרב עמ' לז ב.
- ↑ אהלך באמך שם ס"ק כה, בד' תורה אור שם.
- ↑ אהלך באמתך שם ס"ק כד-כה.
- ↑ טור או"ח קי; סמ"ק סי' יא; האגודה ברכות סי' צט; סידור דרך החיים; סידור אוצר התפילות.
- ↑ ברכות כט ב.
- ↑ כפה"ח סי' קי ס"ק יג.
- ↑ ברכות ל א; טוש"ע או"ח קי ז; אבודרהם ברכות הראייה השבח וההודאה. ועי' מאמ"ר או"ח סי' קי ס"ק ז, שכ"ה ד' כל הפוסקים הראשונים והאחרונים, מלבד הרמב"ם דלהלן.
- ↑ בריי' ברכות ס א.
- ↑ אור לציון ברכות כט א, בד' הרמב"ם ברכות פ"י הכ"ה, שלא הזכיר חתימת הברכה, ונקט כד' התנאים בברייתא שם, ועי' ציון 2, שיש שנקטו בד' הרמב"ם שאין אומרים כלל תפיה"ד.
- ↑ ע"ע לשון הקדש ציון 257 ואילך.
- ↑ מקור חיים (בכרך) סי' קי ס"ק ד.
- ↑ עי' ברכות כט ב.
- ↑ עי' ציון 5.
- ↑ ע"ע ברכות ציון 47 ואילך.
- ↑ עי' ציון 19 ואילך. ראב"ד תשובות ופסקים סי' מד.
- ↑ ראבי"ה ברכות סי' פו.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 54.
- ↑ רבינו יונה ברכות א א.
- ↑ עי' ציון 144 ואילך.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 47 ואילך. טוש"ע או"ח קי ו וכלבו סי' פז ותשב"ץ קטן סי' רמג, בשם מהר"ם מרוטנבורג.
- ↑ ציון 7 ואילך.
- ↑ עי' ברכות כט ב.
- ↑ עי' ציון 5.
- ↑ ע"ע ברכות ציון 18 ואילך.
- ↑ ראב"ד תשובות ופסקים סי' מד.
- ↑ ציון 37 ואילך.
- ↑ ע"ע ברכות ציון 47 ואילך. טוש"ע או"ח קי ו וכלבו סי' פז ותשב"ץ קטן סי' רמג, בשם מהר"ם מרוטנבורג.
- ↑ פרישה או"ח סי' קי ס"ק ח; ב"ח או"ח סו"ס ו; שו"ת מהרש"ל סי' נו.
- ↑ ציון 129 ואילך.
- ↑ פרישה שם.
- ↑ עי' מ"ב סי' קי ס"ק כח ויבי"א ח"ה אה"ע סי' יב בדעתו, בד' מהר"ם מרוטנבורג שם.
- ↑ עולת תמיד סי' קי ס"ק ז. ועי"ש שבדיעבד יצא יד"ח.
- ↑ עי' רי"ו תא"ו ני"ג ח"ב וא"ר סי' קי ס"ק ט בדעתו.
- ↑ עי' אביי ברכות כט ב: לעולם לישתף איניש בהדי ציבורא, ועי' גמ' שבציון הבא שדבריו נאמרו לענין תפיה"ד (ועי' ציון הנ"ל שיש של"ג כן), וכן נקטו טוש"ע או"ח קי ד ו וכלבו סי' פז ואו"ז ח"א סי' מח ועוד ראשונים, ועי' רש"י שם ד"ה לישתף, שפי' דברי אביי לענין תפילה קצרה, ועי' צל"ח ברכות שם שתפיה"ד בכלל תפילה קצרה, ועי"ש החידוש שבדבר.
- ↑ ברכות שם, לגי' שלפנינו. ועי' רי"ף ברכות כ א ורא"ש ברכות פ"ד סי' יח של"ג כן, וכ"נ מהמאירי והרוקח שבציון 157.
- ↑ רש"י שם; לבוש או"ח סי' קי סעי' ד.
- ↑ א"ח ח"א הל' ברכות אות סב: אם יש חברים עמו.
- ↑ מג"א או"ח סי' תקסה ס"ק א; שו"ע הרב סי' קי סעי' ד.
- ↑ מג"א שם.
- ↑ עי' מאירי ברכות כט ב, ונ' של"ג בגמ' שם: היכי נימא וכו' שתוליכנו וכו'; עי' רוקח סי' שמז, שהעתיק נוסח תפילת הדרך בלשון יחיד.
- ↑ מאירי שם, ולא נתפרש בדבריו היכן יש להוסיף בקשה זו על הרבים.
- ↑ מג"א סי' קי ס"ק י.
- ↑ עי' ציון 151.
- ↑ ספר הקנה כוונות התפילה ותפילת הדרך, הובא במג"א שם; ח"א ח"א כלל סד סעי' א; קיצוש"ע או"ח סי' סח סעי א.
- ↑ טור או"ח קי; ערוה"ש סי' קי, בשם הגרי"ב; שלחן הטהור או"ח סי' קי סעי' ג. וכ"מ מסתימת השו"ע או"ח שם ד.