ארוסה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

אשה שנתקדשה לאיש ועדיין לא נישאה לו.


לפנים בישראל, כשעמד איש לישא אשה, היה מקדשה תחילה בפני עדים, באחת מן הדרכים שהאשה נקנית בהן, ועושה אותה ארוסתו, ומשאירה בבית אביה, וכשהגיע זמן הנישואין היה כונסה לחופה ומביאה כאשתו לביתו.


ברם, בימינו נוהגים לסדר קידושין ונישואין בבת אחת בשעת החופה. הקידושין הם קידושי האשה בטבעת, והנישואין הם החופה וה"ייחוד".


הארוסה דינה כאשת איש, שאם בא עליה אחר, היא והבועל חייבים מיתת בית דין, ואינה מותרת לאחרים אלא כשמת הארוס או כשגירשה בגט.


מן התורה הארוסה מותרת לבעלה, אבל חכמים אסרוה כל זמן שלא נכנסה לחופה (ר' תבנית:הידעת?/ח' חשוון ה'תשס"ט וש"נ). משום כך מברכים בברכת האירוסין: "ואסר לנו את הארוסות".