הרב יעקב מדן

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב מדן

הרב יעקב מדן הוא ראש ישיבת הר עציון.

נולד בכ"א בתמוז תש"י למאיר מדן, חוקר השפעה העברית וממסדרי "תנ"ך קורן". למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים, ובשנת תשכ"ח הצטרף למחזור הראשון של ישיבת הר עציון. הוא שירת בצה"ל במסגרת ה"הסדר" בנח"ל המוצנח, חזר לישיבה וכעבור כמה שנים החל לשמש בה כר"מ. כמו כן, לימד בישיבת שבות ישראל באפרת. הוא הוסמך לרבנות בישיבת הר עציון, וסיים תואר B.Ed במכללה שבבית וגן ותואר M.A בטורו-קולג'. בשנת תש"ס היה הרב מדן חבר הנהלת בית הספר לגיור של ועדת נאמן, וכן החל לעסוק, ביחד עם פרופ' רות גביזון, בכתיבת אמנה מחודשת ליחסים שבין דתיים וחילוניים ואף זכה עליה בפרס "אבי-חי". כיום משמש הרב מדן כר"מ בישיבת הר עציון, מלמד תנ"ך ואמונה בישיבה, ובמכללת הרצוג להכשרת מורים. בטבת תשס"ו הוכתר כראש ישיבה, לצידם של ראשי הישיבה המייסדים, הרב יהודה עמיטל, והרב אהרן ליכטנשטיין. כיום מכהנים בתפקיד לצידו הרב ברוך גיגי והרב משה ליכטנשטיין. כמו כן, הרב מדן הינו חבר מועצת הרבנים של ארגון רבני "צהר".

הרב מדן נחשב לאחד מגדולי מלמדי התנ"ך בציונות הדתית. שיטתו בלימוד התנ"ך עוררה ויכוח גדול בציונות הדתית.

כותב מאמרים רבים בעיתונות בנושאים שונים, וכן כתב מאמרים רבים בכתב העת "מגדים" של מכללת הרצוג שליד ישיבת הר עציון.

שיטתו[עריכה]

לימוד תנ"ך[עריכה]

הרב מדן הוא ממובילי לימוד התנ"ך בישיבות הלאומיות. שיטתו בלימוד התנ"ך, המכונה לעיתים בעיקר בידי מתנגדיה "תנ"ך בגובה העניים", אינה מתעלמת מ"פשטי המקראות" אף כשאלו אינם תואמים את פרשנות חז"ל מחד, ומאידך רואה חובה בנאמנות לדברי חז"ל כמעתיקי השמועה. בניגוד לאנשי ביקורת המקרא, הרב מדן רואה מחויובות ליישב את הפסוקים עם שאר התנ"ך, מתוך ראיה ש"תורת ה' תמימה משיבת נפש"[1]. לשיטתו, בדרך זו הלכו רוב מפרשי התנ"ך.

הרב מדן רואה עצמו כתלמיד-חבר של הרב יואל בן נון, שהוא מחלוצי לימוד התנ"ך בישיבות ההסדר. בוויכוח בין "רודפי הפשט" לבין המפרשים את המקרא על פי חז"ל, משלב הרב בין שני התחומים, מתוך בקיאות. הוא משתמש פעמים רבות באנלוגיה למקומות אחרים בתנ"ך, ופחות בניתוח מדוקדק של המקור עצמו. הרב מדן ידוע בפתרונותיו המקוריים לשאלות בפשט המקרא. הוא עוסק לא מעט בשאלת המוסריות במקרא, כגון ביחס לעמלק ולעקדת יצחק. על גישתו נמתחה ביקורת בידי חוגים שמרניים יותר בציבור הדתי-לאומי, בפרט בנושא חטא דוד ובת שבע.

הרב מדן מעדיף לפרש את ניסי התנ"ך באופן שמקרב אותם לטבע ולמציאות הריאלית. לדבריו, דרך זו "מטרתה אינה לפקפק חלילה ביכולותיו הבלתי מוגבלות של הקב"ה, אלא לאפשר לנו, בני אדם החיים תחת ממשלתם של חוקי הטבע, להתחבר, ובעיקר מבחינה נפשית, אל הנס ואל הסובבים אותו, להיכנס עד כמה שניתן לנעליהם של אלו שחוו את הנס ולהשתתף עמם בחוויה"[2].

ספריו[עריכה]

  • דוד ובת שבע - החטא, העונש והתיקון - הוצאת 'תבונות'. ספר זה עורר ויכוח חריף בציונות הדתית.
  • דניאל - גלות והתגלות - סיכומי שיעוריו על ספר דניאל. הוצאת תבונות
  • תקוה ממעמקים - עיון במגילת רות. הוצאת תבונות
  • באר מרים - על המועדים (עד כה יצאו שלושה כרכים: על ראש השנה, על שבועות ועל יום הכיפורים).
  • כי קרוב אליך - לשון מקרא ולשון חכמים- על ספר בראשית

הערות שוליים

  1. על פי דבריו במבוא לס' "דוד ובת שבע- החטא העונש והתיקון", בעיקר בעמ' 12.
  2. שתי הפסקאות האחרונות מצוטטות מהערך המקביל בויקיפדיה