השגחה ובחירה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הקב"ה משגיח על האדם לעד. אם כן אפוא נראה שיש להגיד שהקב"ה שולט לנו על הצעדים והמחשבות אם כן, איך זה עובד? איך יתכן שההשגחה מיישמת את היעדים שלה מתוך מעשיו של האדם, ובמקביל יש לאדם בחירה ואחריות למעשיו?

התשובה היא, שהאדם הוא שרוצה ברע או בטוב, אבל את הרצון הזה צריך לממש בדרך כל שהיא, צריך איזה רעיון או איזו עצה, שתתרגם את הרעיון לשפת המעשה, צריך שתִיקָרֶה ההזדמנות בדרכו לממש את הרצון הזה, וההשגחה היא שמַקרה לפני האדם את ההזדמנויות. מי שהוא בעל רצון טוב קופץ על ההזדמנויות לעשות טוב, ואילו בעל הרצון הרע קופץ על ההזדמנויות לעשות רע, אך כל הזדמנות שניתנת לאדם, ניתנת לו רק אם היא משרתת את היעדים של ההשגחה העליונה. אחרת הן לא היו נקרות בדרכו.

אחיו של יוסף רצו להרע לו, זה ברור, אבל אחרי שמחליטים מה עושים, צריך גם להחליט איך עושים, האם להרוג אותו? אולי להשליך אותו לבור? לבסוף הוחלט למכור אותו כיוון ש"במקרה" עברה במקום שיירה של סוחרים ישמעאלים, והישמעלים מכרו אותו למדיינים, והמדיינים למצרים, ומי רקם את המקרה הזה? הרצון הוא חופשי לבחור בטוב או ברע, אך ברגע שעוברים לשלב הביצוע יש להשגחה העליונה כר נרחב עליו נרקמים תרחישים, שיובילו למימוש היעדים שנקבעו מראש.

הטבע והשגחה פועלים במקביל

גם בין כוחות הטבע וההשגחה, יש חלוקת תפקידים ברורה: הטבע פועל על פי חוקיו כהרגלו, אך את צירופי המקרים קובעת ההשגחה בהתאם לחוקי הצדק העליונים. חוקי הטבע מצידם, קוטלים את הצדיק יחד עם הרשע, מבלי להתחשב בעקרון הצדק, ובמקביל, באופן סימולטני, פועלת לה ההשגחה העליונה בדרכה, ודואגת שכל אדם יקבל בדיוק את המגיע לו בדין ובצדק.

אפשר להמחיש זאת בדוגמה: גם השוויצרי הדייקן ביותר, שייצר את השעון המדויק ביותר עם הכלים המדויקים ביותר, לא יוכל ליצור שעון מדויק לחלוטין, כיוון שתמיד יש גבול לרמת הדיוק של החלקים, ובכל מכונה יש מידה מסוימת של "שפיל", כלומר משחק בין החלקים. "גורם המשחק" - כאשר הוא פועל בנקודת זמן ומקום קריטית - יכול לשנות לחלוטין את התוצאה הסופית. למרות ש"גורם המשחק" פועל גם הוא על פי חוקיות, לא ניתן לחזות אותו מראש, ועליו רוכבת ההשגחה, ורוקמת תרחישים וצירופי-מקרים שאינם עומדים בסתירה גלויה לחוקי הטבע.