ירידת אברהם למצרים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

ירידת אברהם למצרים הוא אירוע המתואר בפרשת לך לך בו אברהם נאלץ לעזוב את הארץ ולרדת למצרים בעקבות הרעב בארץ כנען. הפרשנים נחלקו האם מעשהו של אברהם היה בניגוד לרצון ה' שרצה לנסותו האם יירד מהארץ, או שמדובר בהשתדלות טבעית ובהליכה שאיננה מסתמכת על ניסים גלויים. כתוצאה מירידת אברהם למצרים שרה נלקחה לבית פרעה אך לאחר שהקב"ה הביא על פרעה נגעים גדולים היא שוחררה ואברהם אף קיבל ממון רב מפרעה.

האם חטא אברהם?[edit]

לאחר שמתואר שאברהם גר בנגב, נאמר בתורה כי אברהם נאלץ לרדת למצרים בעקבות רעב שפרץ בארץ ישראל "וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ".

הפרשנים נחלקו האם נהג אברהם כדין בכך שירד מהארץ בעקבות הרעב:

היה על אברהם לבטוח בה'[edit]

הרמב"ן פירש כי ירידתו של אברהם למצרים הייתה חטא משום שהיה עליו לבטוח בקב"ה שיצילו מהרעב. הרמב"ן אף קובע כי בעקבות ירידת אברהם למצרים נקבע גם כי זרעו יירד גם הוא למצרים " ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה". כהמשך לפירוש זה ניתן לראות כי בדומה לאברהם גם בניו ירדו למצרים בעקבות הרעב וכן כשם שהקב"ה הביא על פרעה "נגעים גדולים" כאשר קרב לשרה, כך גם הביא למצרים עשר מכות וכן בדומה לאברהם- גם ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול‏[1].

אין סומכים על הנס[edit]

מנגד, רוב הפרשנים כגון המלבי"ם והרד"ק כן משמע מפירוש הרמב"ם[2] הסבירו כי לא היה פגם במעשהו של אברהם, וכי לא היה לו להסתמך על הנס שיחייהו אלא לבקש לעצמו הצלה טבעית. בניגוד לרמב"ן שהסביר שהניסיון לאברהם היה לבחון האם יישאר בארץ או יעזוב אותה, הם פירשו כי הניסיון הוא לבחון האם אברהם יהרהר על דבר ה' שהבטיח לו את הארץ ולבסוף הוא נאלץ לעזוב אותה. לפירושם, אברהם אכן לא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה ועמד בניסיון.

גם הרש"ר הירש הולך בדרך זו ולאחר שהוא מסביר כי התורה לא מסתירה את חטאי האבות ולא מנסה לייפותן, הוא קובע כי אברהם לא היה אמור לצפות מה' שייתן לו לחם בעיצומו של רעב כללי וכי הוא קודם עשה את כל שביכולותו ורק לאחר מכן השליך על ה' את יהבו כדברי חז"ל "אין סומכין על הנס".

חיזוק לגישה זו ניתן למצוא גם בדברי המדרש שאברהם עמד בכל עשרת הניסיונות שהתנסה בהן, וגם מדברי הגמרא בבא קמא ס ב הלומדת ממעשהו של אברהם הדרכה מעשית כי כאשר יש רעב בעיר צריך לברוח למקום בו שרוי האוכל ולכאורה רואה את מעשהו של כאברהם כאידיאלי.

לקיחת שרה לפרעה[edit]

כאשר אברהם יורד למצרים, הוא אומר לשרה כי הוא מפחד שכאשר המצרים יראו אותה ואת יופיה הם ירצו לקחת אותה ולהרוג אותו. לכן הוא מבקש ממנה לומר להם שהיא אחותו על מנת שלא יהרגוהו וגם שייטב לו בעקבות זאת "אִמְרִי נָא, אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ".

כפי שחשש אברהם, שרה נלקחה הישר לבית פרעה בעוד אברהם קיבל מתנות עבורה. אמנם, הקב"ה הטיל נגעים גדולים על פרעה דבר שגרם לפרעה לחשוד כי היא אשת איש‏[3] ולכן פנה לאברהם בטרוניה על מעשיו ולבסוף מחזיר לו את שרה ומשלח אותם.

כיצד אברהם סיכן את שרה?[edit]

המפרשים התקשו כיצד אברהם התנהג כך ביחסו לאשתו, והרמב"ן מתייחס גם למעשה זה של אברהם כחטא וקובע כי אברהם חטא "חטא גדולה בשגגה". באותו האופן גם האברבנאל תמה כיצד ייתכן שאברהם יפגע באשתו על מנת להציל עצמו ולזכות בכך לממון?

מדברי אברהם ניתן ללמוד כי הוא חשש לחייו ולא רצה שיהרגוהו על מנת להתחתן עם שרה ולכן שינה מדרך האמת. הר"ן מוסיף לפרש כי בימי אברהם היו אחי האישה ואביה אחראים על נישואיה. לכן, כאשר אברהם אמר למצרים שהוא אחיה, הוא קיווה כי הם יפנו אליו בבקשה לשאת אותה, ויתחילו לדון איתו על ענייני ממון ומוהר. אברהם חשב כי רבים יבואו לבקש את ידה וממילא הוא יוכל לדחות את כולם לאורך זמן לכאורה כחלק מהמשא ומתן ובינתיים לחיות במצרים בשלווה. אמנם, לבסוף פרעה, שכמלך המקום היה מעל החוק, החליט לקחת את שרה לעצמו ולכן גם לא שאל כלל את אברהם ותוכניתו נכשלה‏[4][5].

הצלה או רווח?[edit]

אמנם, מלבד העובדה שאברהם רצה להציל את עצמו, לא מובן מדוע הוסיף כי גם ייטב לו בעבור מעשה שרה?

ייתכן ולאחר שאברהם ראה כי עליו לגרום למצרים להאמין ששרה היא אחותו, הוא גם ניסה להרוויח מהעניין ואכן היה בכך חטא ועוון כדברי הרמב"ן. מנגד, מכך שאברהם סירב לקבל מתנות ממלך סדום, קשה לומר שאברהם שמח לקבל מתנות מפרעה, וייתכן לומר תירוץ אחר. הרד"ק מפרש את דברי אברהם "למען ייטב לי בעבורך" ו"חיתה נפשי בגללך" כדבר אחד- כלומר שהטובה שתהיה לי היא שאשאר בחיים, וממילא אין קושי בדבר.

אמנם, מכך שלאחר ששרה חוזרת לאברהם נכתב בפירוש כי "לאברהם היטיב בעבורה" וניתן לו מתנות נראה יותר כפירושו של רש"י המסביר כי אכן אברהם התכוון מתנות ממש. יש המתרצים קושי זה בכך שאברהם רצה לקבל מתנות מפרעה אך לא למען הממון עצמו, אלא למען ההכרה המלכותית בו כאדם חשוב. אברהם שחשש לחייו קיווה כי הוא יקבל מתנות מהמלכות שייתנו לו מעמד בקרב תושבי הארץ שגם יבטיח לו ביטחון לחייו והגנה כמקורב למלכות ‏[6].

לקריאה נוספת[edit]

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. השוואה זו מקורה כבר בדברי המדרש- " כל מה שתמצא באברהם תמצא בישראל, באברהם כתיב ויהי רעב בארץ, ובישראל כתיב (בראשית מה ו) כי זה שנתים הרעב. באברהם כתיב ותקח האשה בית פרעה, ובישראל לקחו בנותיהן, שנאמר וכל הבת תחיון. באברהם כתיב (בראשית יב) וינגע ה' את פרעה, ובישראל כתיב (שמות יא) עוד נגע אחד אביא על פרעה. באברהם כתיב (בראשית יב) ויקרא פרעה לאברם וגו', הנה אשתך קח ולך, ובישראל כתיב (שמות יב) ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי. באברהם כתיב (בראשית יב) ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו, ובישראל כתיב (שמות יב) למהר לשלחם מן הארץ. באברהם כתיב (בראשית יג) ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובישראל כתיב (שמות יב) וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב. באברהם כתיב (בראשית יג) וילך למסעיו, ובישראל כתיב (שמות יב) ויסעו בני ישראל מרעמס סכותה"
  2. בפירוש המשניות הרמב"ם מונה את הירידה למצרים כניסיון וכותב שעמד בכל ניסיונותיו
  3. במדרש מובא ששרה סיפרה לו שהיא נשואה לאברהם
  4. רד"ק גם מוכיח שאברהם לא היה תאב ממון ולא עשה את הדבר למען ייתנו לו מתנות כפי שרואים שהוא סירב לקחת ממון ממלך סדום
  5. ניתן להוסיף כי המלבי"ם מביא כי המצרים ראו בכל אישה בעלת יופי מיוחד אדמות אלוהית ולכן היו מביאים אותה אל המלך שהיה אסור לכל הדיוט להתחתן עימה. לכן אברהם היה חייב לומר שהוא אחיה על מנת שלא יהרגוהו כמי שמחלל את הקודש, ורק לאחר שראו שהקב"ה שומר על אברהם ומנגע את פרעה הבינו שגם הוא אדם גדול ולכן לא פגעו בו על כך שנשא את שרה
  6. כך פירש ה"שער בת רבים", אם כי פירוש זה נראה קשה שהרי לפי הפשט לא היה יכול אברהם לדעת שדווקא פרעה ייקח את שרה ולא כל אחד אחר, וכפי דברי הר"ן שדווקא אברהם לא ציפה כלל שפרעה ייקח אותה אלא קיווה שאחרים ירצו אותה והוא יוכל לדחותם