מוקצה מחמת גופו

דבר שאינו ראוי לשום שימוש או שלא יועד לשום שימוש, כגון: אבנים, חול, מאכלים שאינם ראויים לאכילה ללא בישול, מאכלים האסורים באכילה, מת, בעלי חיים.

דיניו[עריכה]

"מוקצה מחמת גופו" - אסור לאדם לטלטלו בידו בשבת, ואפילו "לצורך גופו" או "לצורך מקומו".

נאמרו שלושה עשר היתרים בטלטול מוקצה מחמת גופו (בהקדמת הבית יוסף לסימן ש"ח):

א. יש דברים המותרים ע"י מחשבה מערב שבת - כגון חריות של דקל שחשב לישב עליהם בשבת.

ב. יש דברים שמותרים רק ע"י יחוד מקום מערב שבת, כמו חול.

ג. יש דברים שמותרים רק ע"י מעשה בגוף החפץ, כמו אבנים.

ד. כיסויי בור ודות מותרים בטלטול אם יש להם בית אחיזה.

ה. אבנים מקורזלות לבית הכסא מפני כבוד הבריות.

ו. לפנות דבר מאוס (וזהו הנקרא גרף של רעי).

ז. להחזיר גרף של רעי על ידי שנותן מים לתוכו.

ח. מותר לטלטל מת מפני הדליקה.

ט. מותר לטלטל מת מפני החמה ע"י כיכר או תינוק.

י. מותר לטלטל דבר העשוי להזיק לרבים, כגון קוץ.

יא. מותר לפנות את השולחן מקליפין ועצמות שאינם ראויים לאכילה ע"י שינער את הטבלא והם נופלות.

יב. מותר לטלטל שברי כלים הראויים למעין מלאכה.

יג. מותר לטלטלו בגופו לצורך מקומו או לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור - מותר רק במקום הפסד.

כמו כן, מותר לטלטלו "טלטול מן הצד", לצורך דבר המותר או לצורך מקומו, אך אסור לטלטלו מן הצד לצורך דבר האסור ואפילו במקום הפסד.