זריעה (מקוואות): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ערך שיצרתי בויקיפדיה)
 
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
לעומת זאת, ראשונים אחרים ובראשם ה[[רמב"ם]], סבורים כי המשכה היא כדי לבטל את '''פסול השאיבה'''. ההלכה היא, שמים שאובים פוסלים את המקווה רק באופן ש"שלושה לוגים נפלו למקווה", ורק אם נפלו למקווה מתוך כלי, שנים או שלוש (אך לא יותר), ובפעם אחת (כך שקילוח הכלי השני התחיל לפני שהסתיים קילוח הכלי הראשון, וכן השלישי לפני שהסתיים קילוח השני), ובכך שממשיכים את המים, גורמים לכך שהמקווה לא נוצר מתוך מים שאובים באופן ישיר, אך אין צורך לבטל את מהות  השאיבה שהתבצע בגוף המים, כאשר נשאבו בכלי.
לעומת זאת, ראשונים אחרים ובראשם ה[[רמב"ם]], סבורים כי המשכה היא כדי לבטל את '''פסול השאיבה'''. ההלכה היא, שמים שאובים פוסלים את המקווה רק באופן ש"שלושה לוגים נפלו למקווה", ורק אם נפלו למקווה מתוך כלי, שנים או שלוש (אך לא יותר), ובפעם אחת (כך שקילוח הכלי השני התחיל לפני שהסתיים קילוח הכלי הראשון, וכן השלישי לפני שהסתיים קילוח השני), ובכך שממשיכים את המים, גורמים לכך שהמקווה לא נוצר מתוך מים שאובים באופן ישיר, אך אין צורך לבטל את מהות  השאיבה שהתבצע בגוף המים, כאשר נשאבו בכלי.


נחלקו הר"ש והרמב"ם האם צריך שהמים השאובים יתערבו עם מי הגשמים על הקרקע (זו היא דעת ה[[ר"ש]]{{הערה|{{מקור|ר"ש מקוואות ד'}}}}), או אם די בהמשכה על גבי הקרקע (דעת הרמב"ם).
נחלקו הר"ש והרמב"ם האם צריך שהמים השאובים יתערבו עם מי הגשמים על הקרקע (זו היא דעת ה[[ר"ש]]{{הערה|{{מקור|ר"ש מקוואות ד' ד'}}}}), או אם די בהמשכה על גבי הקרקע (דעת הרמב"ם).


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]
2,444

עריכות

תפריט ניווט