2,444
עריכות
זריעה (מקוואות): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בתלמוד מובא מספר פעמים עניין הזריעה, בקשר לטהר מים שנטמאו. כך למשל מסופר בתלמוד{{הערה|{{מקור|בבלי פסחים לד ב}}.}}, כאשר [[ניסוך המים]] המתבצע ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] על גבי [[מזבח החיצון|המזבח]], היה חל ב[[שבת]], היו ממלאים את המים מ[[מעיין השילוח]] בערב שבת, שהרי אסור [[איסור הוצאה|לצאת בשבת]] מחוץ ל[[תחום שבת]], ומעיין השלוח היה מחוץ לתחום. כאשר המים נטמאו ביממה שבין שאיבתן לניסוך המים, היו משיקים אותם במי המעיין שהיו מחוברים ל[[אמת המים]] שב[[עזרה]], ובכך היו מטהרין אותם. ברש"י מסביר את ההשקה ב"זריעה", - {{ציטוטון|מים סלקא להו השקה דזו היא זריעתן משעברו עליהן מי המקוה ונעשה חיבור ובטלו}}. | בתלמוד מובא מספר פעמים עניין הזריעה, בקשר לטהר מים שנטמאו. כך למשל מסופר בתלמוד{{הערה|{{מקור|בבלי פסחים לד ב}}.}}, כאשר [[ניסוך המים]] המתבצע ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] על גבי [[מזבח החיצון|המזבח]], היה חל ב[[שבת]], היו ממלאים את המים מ[[מעיין השילוח]] בערב שבת, שהרי אסור [[איסור הוצאה|לצאת בשבת]] מחוץ ל[[תחום שבת]], ומעיין השלוח היה מחוץ לתחום. כאשר המים נטמאו ביממה שבין שאיבתן לניסוך המים, היו משיקים אותם במי המעיין שהיו מחוברים ל[[אמת המים]] שב[[עזרה]], ובכך היו מטהרין אותם. ברש"י מסביר את ההשקה ב"זריעה", - {{ציטוטון|מים סלקא להו השקה דזו היא זריעתן משעברו עליהן מי המקוה ונעשה חיבור ובטלו}}. | ||
==אופן הזריעה== | ==אופן הזריעה== | ||
הזריעה מתבצעת בכך שפותחים את ברז המים לתוך בור שבו ישנם ארבעים סאה של מי גשמים. המים נשפכים אל עבר בור הזריעה, מתחברים אליהם ומקבלים דין של "מי גשמים", ולאחר מכן דינם כמים כשרים לכל דבר ועניין, וניתן לטבול בהם ללא כל הכשר נוסף{{הערה|ראה עוד ב{{מקור|ר"ש מקוואות | הזריעה מתבצעת בכך שפותחים את ברז המים לתוך בור שבו ישנם ארבעים סאה של מי גשמים. המים נשפכים אל עבר בור הזריעה, מתחברים אליהם ומקבלים דין של "מי גשמים", ולאחר מכן דינם כמים כשרים לכל דבר ועניין, וניתן לטבול בהם ללא כל הכשר נוסף{{הערה|ראה עוד ב{{מקור|ר"ש מקוואות ה'}} וב{{מקור|ר"ש מקוואות ג'}}.}}. | ||
בסוג אוצר זה על בור הטבילה להיות יבש לגמרי לפני מילויו כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ"ל בקירוב כדי לפסול את המקוה. אמנם לאחר שנתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת ובלבד שהמים לא יצאו מחוץ לבור הטבילה. נהוג למלא את אוצר הזריעה ידי "[[המשכה]]". מזרימים מים מרשת המים העירונית על גבי תעלה בקרקע שניתנת לחילחול (צמנט ביחס גבוה של חול) באורך שלושה [[טפח|טפחים]] (כשלושים ס"מ) וברוחב של טפח (כ-10 ס"מ) יש לוודא לפני כן שיש בבור הזריעה רוב מים כשרים (ממי גשמים) למעשה כיום נהוג להשתמש בשתי הצורות, גם בזריעה וגם ב[[השקה]]. | בסוג אוצר זה על בור הטבילה להיות יבש לגמרי לפני מילויו כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ"ל בקירוב כדי לפסול את המקוה. אמנם לאחר שנתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת ובלבד שהמים לא יצאו מחוץ לבור הטבילה. נהוג למלא את אוצר הזריעה ידי "[[המשכה]]". מזרימים מים מרשת המים העירונית על גבי תעלה בקרקע שניתנת לחילחול (צמנט ביחס גבוה של חול) באורך שלושה [[טפח|טפחים]] (כשלושים ס"מ) וברוחב של טפח (כ-10 ס"מ) יש לוודא לפני כן שיש בבור הזריעה רוב מים כשרים (ממי גשמים) למעשה כיום נהוג להשתמש בשתי הצורות, גם בזריעה וגם ב[[השקה]]. | ||