2,444
עריכות
נדרי איסור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הפסוק הנ"ל מדבר גם על נדר וגם על שבועה, שבהם אדם אוסר "אסר על נפשו". אך שונה הוא גדרו של הנדר מגדרה של השבועה, שכן בשבועה - "קאסר נפשיה מן חפצא", כלומר: האדם אוסר עצמו מן החפץ, ואילו בנדר -"מיתסר חפצא עליה", כלומר: האדם אוסר את החפץ על עצמו. | הפסוק הנ"ל מדבר גם על נדר וגם על שבועה, שבהם אדם אוסר "אסר על נפשו". אך שונה הוא גדרו של הנדר מגדרה של השבועה, שכן בשבועה - "קאסר נפשיה מן חפצא", כלומר: האדם אוסר עצמו מן החפץ, ואילו בנדר -"מיתסר חפצא עליה", כלומר: האדם אוסר את החפץ על עצמו. | ||
פירוש הדברים: השבועות הן "'''איסור גברא'''", שכן בשבועה, אדם נשבע שלא יעשה דבר פלוני, כגון שאומר: "שבועה שלא אוכל כיכר זו"; ומוזהר הנשבע לקיים דבריו מדין שבועת ביטוי, כמו שכתוב {{מקור|(ויקרא ה, ד)}}: "נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להטיב", ואין כאן איסור שחל על הכיכר אלא איסור שחל על האדם, שלא יאכל את הכיכר מכוח שבועתו. | פירוש הדברים: השבועות הן "'''איסור [[גברא וחפצא|גברא]]'''", שכן בשבועה, אדם נשבע שלא יעשה דבר פלוני, כגון שאומר: "שבועה שלא אוכל כיכר זו"; ומוזהר הנשבע לקיים דבריו מדין שבועת ביטוי, כמו שכתוב {{מקור|(ויקרא ה, ד)}}: "נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להטיב", ואין כאן איסור שחל על הכיכר אלא איסור שחל על האדם, שלא יאכל את הכיכר מכוח שבועתו. | ||
אבל הנדרים הם "'''איסור חפצא'''", שכן בנדר, אדם נודר שיהא דבר פלוני אסור עליו, או על אחרים, בהנאה, כגון שאומר: "כיכר זו תהא אסורה עלי כקרבן", כלומר, שהנודר מקבל עליו שתהא הכיכר אסורה עליו כמו קרבן שמקדישים לה', ועל פי נדרו נעשית הכיכר עצמה לגביו דבר איסור. | אבל הנדרים הם "'''איסור חפצא'''", שכן בנדר, אדם נודר שיהא דבר פלוני אסור עליו, או על אחרים, בהנאה, כגון שאומר: "כיכר זו תהא אסורה עלי כקרבן", כלומר, שהנודר מקבל עליו שתהא הכיכר אסורה עליו כמו קרבן שמקדישים לה', ועל פי נדרו נעשית הכיכר עצמה לגביו דבר איסור. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ג. "'''כינוי הנדר'''" - כשהנודר מפרש את כל נדרו, אלא שבמקום המלה "קרבן" משתמש הוא בכנויי מלה זו, כגון שאומר: "קונם עלי ככר זו". | ג. "'''כינוי הנדר'''" - כשהנודר מפרש את כל נדרו, אלא שבמקום המלה "קרבן" משתמש הוא בכנויי מלה זו, כגון שאומר: "קונם עלי ככר זו". | ||
בדבר מקורם של הכינויים, נחלקו אמוראים: | בדבר מקורם של הכינויים, נחלקו אמוראים: [[רבי יוחנן]] אמר: "לשון אומות" הם, כלומר: חיקויי לשון הקודש שנשתבשו בפיהם של בני אומות העולם, שהיו משתמשים בהם בנדריהם. ו[[ריש לקיש]] אמר: "לשון שבדו להם חכמים להיות נודרים בהם", כלומר: שינויי לשון שהמציאו חכמים להשתמש בהם בנדרים, שלא יבואו להוציא שם שמים לבטלה תוך ביטוי נדר בלשון התורה. | ||
==הפרת הנדר== | ==הפרת הנדר== | ||