2,444
עריכות
היזק שאינו ניכר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתבתי בויקיפדיה
מ (טיפול בתבנית מקור) |
(כתבתי בויקיפדיה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''היזק שאינו ניכר''' הוא סוגת נזקים ב[[הלכה]], בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק. | |||
''' | |||
''' | ==דוגמאות מקובלות== | ||
בשלושת הדוגמאות הבאות שום שינוי פיזי לא מתחולל בחפץ או האוכל הניזוקים, והנזק מסתכם אך ורק במניעה רוחנית ליהנות ממנו: | |||
* אדם שעירב [[יין נסך]] בתוך יין כשר. היין אסור בהנאה, ובעליו אינו יכול לשתותו ואף לא למוכרו ולקבל את [[כסף (אמצעי תשלום)|דמיו]]. | |||
* אדם שטימא את [[תרומות ומעשרות|תרומתו]] של חברו. במצב כזה [[כהן]] אינו יכול לאכול את התרומה שכן היא טמאה. | |||
* אדם שגזל [[חמץ]] של חברו לפני חג ה[[פסח]], ומחזירו לו לאחר הפסח באמרו "הרי שלך לפניך", אך על פי ההלכה חמץ שעבר עליו הפסח אסור באכילה ובהנאה. | |||
===דוגמאות אקטואליות=== | |||
* גניבת [[המחאה]] והחזרתה לאחר שפג תוקפה. | |||
* ישנה סברה המשייכת לקטגוריית היזק שאינו ניכר גם שתילת [[וירוס מחשב]].{{הערה|ייתכן שדין היזק שאינו ניכר יחול כלפי רק המחשבים הניזוקים הראשונים, ואילו המחשבים הניזוקים הבאים יחייבו את שותל הווירוס בתשלום משום [[אשו משום חציו|חציו]] או [[אש (הלכה)|אשו]].}} | |||
* יש הרוצים לכלול בגדר היזק שאינו ניכר גם שימוש ב[[אינטרנט]] באמצעות [[תקשורת אלחוטית]] של אדם אחר<ref>הרב ניר אביב, [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=45204 שימוש באינטרנט אלחוטי של השכנים - כולל דיינות פסגות], אתר ישיבת בית אל | |||
</ref> במקרה זה, היות שכל מנוי אינטרנט מקבל [[רוחב פס]] מסוים, שימוש ללא רשות מקטין את מהירות הגלישה של המנוי. | |||
==מחלוקת האמוראים== | |||
למרות שמדאורייתא לא חל חיוב תשלום על מזיק שהזיק נזק שאינו ניכר, חלקו אמוראים האם חל חיוב תשלום מדרבנן, וכהגדרת התלמוד - האם '''היזק שאינו ניכר''' שמיה היזק (=האם הוא נחשב לנזק), או לאו שמיה היזק (=אינו נחשב נזק). | |||
לדעת [[רבי יוחנן]] - היזק שאינו ניכר, אינו נחשב נזק וגם מדברי חכמים לא חל חיוב תשלום בגינו. | |||
ב[[ראשונים]] מופיעים 3 הגדרות לשיטתו של רבי יוחנן: | |||
* ראשית - משום שנזק שלא ניתן לראותו אינו נחשב נזק. לשיטה זאת מי שהרטיב פירות, והכשיר אותם לקבל [[טומאה]], וכעת שהם רטובים הנזק נראה לעין, אין זה היזק שאינו ניכר.<ref>[[תוספות]] על [[מסכת בבא בתרא]] - בשם [[ר"י הזקן]], דף ב' ב', בפסקה המתחילה במילים: "וחייב".</ref> | |||
* שנית - משום שרק נזק בגוף החפץ עצמו, נחשב נזק. לשיטה זאת מי שטימא פירות גם אם רטובים כרגע, היות שהפירות שלמים ולא נפגעו בגופם, זה נחשב היזק שאינו ניכר.<ref>[[רש"י]] על [[מסכת גיטין]], דף נ"ג א', בפיסקה המתחילה במילים: "היזק שאינו ניכר".</ref> | |||
* נימוק שלישי - משום שאין לערב בין [[דיני נזיקין|נזיקין]] ל[[מצוה|איסורין]], ולכן נזק הנובע מאיסורין, ואינו ניכר, אינו נחשב נזק.<ref>רבי [[מנחם המאירי]] בספרו "בית הבחירה" על מסכת גיטין, דף מ' ב'.</ref> | |||
לדעת ה[[אמורא]] [[חזקיה (אמורא)|חזקיה]] - היזק שאינו ניכר נחשב נזק, ומדברי חכמים יש לשלם בגינו. ההסבר לשיטתו של חזקיה, הוא שנזק הוא נזק. אין זה משנה אם ניתן לראותו אם לאו; אין זה משנה אם הנזק הוא בגוף החפץ או בשוויו; ואין זה משנה אם הנזק נובע מאיסורין - תמיד חייב לשלם. | |||
===ההלכה === | |||
הלכה למעשה נפסק כדעתו של רבי יוחנן הסבור כי היזק שאינו ניכר - לאו שמיה היזק, והמזיק פטור מלשלם. אך כדי שלא ילך אדם ב[[שוגג ומזיד|מזיד]] ויזיק את ממונו של חברו, תיקנו חכמים [[קנס]] מיוחד למי שגורם להיזק שאינו ניכר במזיד, וחייבו אותו לשלם את מה שהפחית משוויו של הנכס על ידי פעולת ההיזק.<ref>[[משנה תורה לרמב"ם]], הלכות חובל, פרק ז', הלכה א'; [[שולחן ערוך]] חלק [[חושן משפט]], סימן שפ"ה, סעיף א'.</ref> | |||
לשיטת רבי יוחנן קנסו חכמים רק את המזיד ולא את השוגג, כי מטרת הקנס היא למנוע מאנשים להזיק בכוונה. ואילו לשיטת חזקיה שסבור שהיזק שאינו ניכר - שמיה היזק, הסיבה בגינה קנסו חכמים רק את המזיד ולא את השוגג, היא כדי שהשוגג לא ימנע מללכת ולדווח לניזוק על הנזק (ובכך יכשיל את הניזוק).<ref>[[מסכת גיטין|בבלי גיטין]], נג,א.</ref> | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||