8,032
עריכות
היזק שאינו ניכר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
(כתבתי בויקיפדיה) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''היזק שאינו ניכר''' הוא סוגת נזקים ב[[הלכה]], בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק. | '''היזק שאינו ניכר''' הוא סוגת נזקים ב[[הלכה]], בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק. | ||
==דוגמאות מקובלות== | ==דוגמאות מקובלות== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעם''' שפטור נחלקו הראשונים לשלוש שיטות {{מקור| | '''בטעם''' שפטור נחלקו הראשונים לשלוש שיטות {{מקור|שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר|כן}}: | ||
א) משום שאנו לא רואים את ההיזק, כגון במטמא תרומה, שלא רואים אם הפרי טמא. ולשיטה זו, במקרה שהפירות רטובים, שאנו כן רואים את ההיזק, שהרי רואים שהפרי הוכשר לקבל טומאה - הוא כן היזק ניכר, וחייב {{מקור| | א) משום שאנו לא רואים את ההיזק, כגון במטמא תרומה, שלא רואים אם הפרי טמא. ולשיטה זו, במקרה שהפירות רטובים, שאנו כן רואים את ההיזק, שהרי רואים שהפרי הוכשר לקבל טומאה - הוא כן היזק ניכר, וחייב {{מקור|ר"י בתוס' בבא בתרא ב: ד"ה וחייב: בפירות רטובים נחשב שניכר, מוכח שתלוי בראייה|כן}}. | ||
ב) משום שהחומר של החפץ לא ניזוק, כגון במטמא תרומה של חבירו, שהפרי נשאר שלם. ולשיטה זו אפילו אם הפירות רטובים הוא היזק שאינו ניכר, שהרי עדיין הפרי נשאר שלם {{מקור| | ב) משום שהחומר של החפץ לא ניזוק, כגון במטמא תרומה של חבירו, שהפרי נשאר שלם. ולשיטה זו אפילו אם הפירות רטובים הוא היזק שאינו ניכר, שהרי עדיין הפרי נשאר שלם {{מקור|רמב"ם חובל ומזיק ז-א: "לא נשתנה הדבר ולא נפסדה צורתו", רש"י גיטין נג. ד"ה היזק שאינו ניכר: "שלא נשתנו מכמות שהיו". קובץ שיעורים בבא קמא קכח חקר בין שני הצדדים הללו, ותלה זאת גם במחלוקת אמוראים|כן}}. | ||
{{מקור|(בביאור המחלוקת בין שתי השיטות הללו מצאנו שני הסברים: [א] נחלקו האם עיקר החפץ הוא החומר שלו, וא"כ הטעם שפטור הוא שהחומר שבו לא ניזוק, או שעיקר החפץ הוא השווי שלו, והרי שוויו כן ניזוק, וע"כ פטור רק משום שלא נראה לעינינו (גרי"ד בבא קמא תחילת ג.)}}<ref>כמו כן חקרו האחרונים בכל תשלומי נזיקין האם הם על החומר או על השווי, הובאו בערך תשלומי נזיקין בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהות התשלומין.</ref> {{מקור|(. [ב] נחלקו האם פטור היזק שאינו ניכר הוא משום שהיזק כזה לא נחשב להיזק, וא"כ תלוי בחומר, או שבהיזק כזה האדם לא נחשב למזיק, וא"כ תלוי בראייה (קונטרסי שיעורים בבא קמא א-יד)))}}. | {{מקור|(בביאור המחלוקת בין שתי השיטות הללו מצאנו שני הסברים: [א] נחלקו האם עיקר החפץ הוא החומר שלו, וא"כ הטעם שפטור הוא שהחומר שבו לא ניזוק, או שעיקר החפץ הוא השווי שלו, והרי שוויו כן ניזוק, וע"כ פטור רק משום שלא נראה לעינינו (גרי"ד בבא קמא תחילת ג.)}}<ref>כמו כן חקרו האחרונים בכל תשלומי נזיקין האם הם על החומר או על השווי, הובאו בערך תשלומי נזיקין בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהות התשלומין.</ref> {{מקור|(. [ב] נחלקו האם פטור היזק שאינו ניכר הוא משום שהיזק כזה לא נחשב להיזק, וא"כ תלוי בחומר, או שבהיזק כזה האדם לא נחשב למזיק, וא"כ תלוי בראייה (קונטרסי שיעורים בבא קמא א-יד)))}}. | ||
ג) משום שדיני נזיקין נפרדים מדיני איסורים (ומצוות), ולכן לגבי נזיקין לא מתחשבים באיסורים, וממילא בהיזק שאינו ניכר, שהוא נובע מאיסורים - לא נחשב היזק {{מקור| | ג) משום שדיני נזיקין נפרדים מדיני איסורים (ומצוות), ולכן לגבי נזיקין לא מתחשבים באיסורים, וממילא בהיזק שאינו ניכר, שהוא נובע מאיסורים - לא נחשב היזק {{מקור|מאירי גיטין מ:, כך ביאר בדעתו הקונטרסי שיעורים בבא קמא א-טז|כן}}. | ||
'''בדינו''' חידש רש"י {{מקור| | '''בדינו''' חידש רש"י {{מקור|בבלי:גיטין נג:|כן}} שמדאורייתא אין אפילו איסור להזיק לכתחילה. והחתם סופר {{מקור|שם|כן}} נשאר עליו בצע"ג {{מקור|דן בזה בקונטרסי שיעורים בבא קמא א-יח|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''המזיק במזיד''' חייבוהו חכמים לשלם, כדי שלא יהא כל אחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו {{מקור| | '''המזיק במזיד''' חייבוהו חכמים לשלם, כדי שלא יהא כל אחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו {{מקור|בבלי:גיטין נג.|כן}}. וחקרו האם מדרבנן נחשב היזק, או שהוא רק קנס (אך אינו היזק) {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא א-כ|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''שוחט שעשה בבהמת חבירו ספק טריפות''' פטור מדין היזק שאינו ניכר, שיכול לומר "קים לי כדעה שאינה טריפה", וממילא מה שאסור לאוכלה הוא היזק שאינו ניכר {{מקור| | '''שוחט שעשה בבהמת חבירו ספק טריפות''' פטור מדין היזק שאינו ניכר, שיכול לומר "קים לי כדעה שאינה טריפה", וממילא מה שאסור לאוכלה הוא היזק שאינו ניכר {{מקור|אור שמח שכירות פרק י, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ג|כן}}. | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''גוי''', הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור| | '''גוי''', הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור|בבא קמא א-יז|כן}} האם פטור בהיזק שאינו ניכר. | ||