חציצה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 42 בתים ,  5 בספטמבר 2012
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
'''חציצה''' הוא כלל בהלכות [[מקווה]], הנידון ב{{מקור|מקוואות| ט'}}{{הערה|וראה הפירוש באריכות ב{{מקור|ר"ש מקוואות ט'}}.}}.
'''חציצה''' הוא כלל בהלכות [[מקווה]], הנידון ב{{מקור|מקוואות| ט'}}{{הערה|וראה הפירוש באריכות ב{{מקור|ר"ש מקוואות ט'}}.}}.
==הגדרה==
==הגדרה==
'''חומר הדבוק בחפץ מפריד בין החפץ לבין מה שסביבו''' {{מקור|(הסוגיא בסוכה ו: ועוד)}}'''.'''
'''חומר הדבוק בחפץ מפריד בין החפץ לבין מה שסביבו''' {{מקור|הסוגיא בסוכה ו: ועוד|כן}}'''.'''


'''בדיני''' טבילה, נטילת ידיים, קידוש ידיים ורגליים ועוד.
'''בדיני''' טבילה, נטילת ידיים, קידוש ידיים ורגליים ועוד.


'''לדוגמא''', דיו יבש שעל האדם שטובל - פוסל את הטבילה {{מקור|(שבת קכ:)}}.
'''לדוגמא''', דיו יבש שעל האדם שטובל - פוסל את הטבילה {{מקור|שבת קכ:|כן}}.


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''מקורו''' מהפסוק "ורחץ את בשרו במים" {{מקור|(ויקרא יד-ט, טז-כד, טז-כו, טז-כח)}} - שיגע בשרו במים {{מקור|(סוכה ו:)}}. דין חציצה בשער נלמד מ"את" - הטפל לבשרו {{מקור|(שם)}}.
'''מקורו''' מהפסוק "ורחץ את בשרו במים" {{מקור|ויקרא יד-ט, טז-כד, טז-כו, טז-כח|כן}} - שיגע בשרו במים {{מקור|סוכה ו:|כן}}. דין חציצה בשער נלמד מ"את" - הטפל לבשרו {{מקור|שם|כן}}.


'''בטעמה''' חקרו האחרונים האם צריך שהאדם יגע במים ובמקום החציצה אין מים, או שגזירת הכתוב שאסור שתהיה חציצה {{מקור|(קובץ שיעורים בבא קמא צב, צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חציצה בגוף ובשער)}}. והרוגאצ'ובר חילק שגוף האדם צריך שיגע במים, אך לגבי השער אסור שתהיה חציצה {{מקור|(שם בדעת רש"י)}}.
'''בטעמה''' חקרו האחרונים האם צריך שהאדם יגע במים ובמקום החציצה אין מים, או שגזירת הכתוב שאסור שתהיה חציצה {{מקור|קובץ שיעורים בבא קמא צב, צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חציצה בגוף ובשער|כן}}. והרוגאצ'ובר חילק שגוף האדם צריך שיגע במים, אך לגבי השער אסור שתהיה חציצה {{מקור|שם בדעת רש"י|כן}}.


==השיעור וההקפדה==
==השיעור וההקפדה==
'''החציצות''' נחלקות ע"פ שיעורן - האם הם על רובו או על מיעוטו, וע"פ ההקפדה - האם האדם מקפיד על החציצה או לא. כך שישנם ארבעה מקרים:
'''החציצות''' נחלקות ע"פ שיעורן - האם הם על רובו או על מיעוטו, וע"פ ההקפדה - האם האדם מקפיד על החציצה או לא. כך שישנם ארבעה מקרים:
@ רובו המקפיד עליו - חוצץ מדאורייתא. בטעם שהקפדתו גורמת לכך שיחצוץ חקר הברכת אברהם האם הוא משום שעומד להסירה או משום שהיא דבר חשוב בעיניו {{מקור|(סוכה ו: סימן "רוב ומקפיד" א)}}.
@ רובו המקפיד עליו - חוצץ מדאורייתא. בטעם שהקפדתו גורמת לכך שיחצוץ חקר הברכת אברהם האם הוא משום שעומד להסירה או משום שהיא דבר חשוב בעיניו {{מקור|סוכה ו: סימן "רוב ומקפיד" א|כן}}.
@ רובו שאינו מקפיד עליו - חוצץ מדרבנן. ומה שמדאורייתא אינו חוצץ הוא משום שהואיל ואין סופו ליטלו נחשב כגופו {{מקור|(רש"י סוכה ו: ד"ה אין מקפיד)}}.
@ רובו שאינו מקפיד עליו - חוצץ מדרבנן. ומה שמדאורייתא אינו חוצץ הוא משום שהואיל ואין סופו ליטלו נחשב כגופו {{מקור|רש"י סוכה ו: ד"ה אין מקפיד|כן}}.


וחידש הישועות יעקב {{מקור|(יו"ד קצח-א לאחר אמצע הסעיף)}} שלאחר שגזרו חכמים שחוצץ וצריך להסירו, ממילא האדם כן מקפיד עליו להסירו, וא"כ חוצץ אף מדאורייתא, כדין רובו המקפיד עליו. אך חלקו עליו וכתבו שגם לאחר הגזירה אינו נחשב שמקפיד עליו, משני טעמים: אינו מקפיד להסירו לגמרי אלא רק שלא יהיה הרוב, שהרי מיעוטו שאינו מקפיד עליו מותר {{מקור|(אחיעזר ח"ג לג-א ד"ה וע"ד, וגר"ח שהובא בקובץ הערות הוספות ד ד"ה דף)}}, ועוד, שכיוון שמקפיד רק משום פסול הטבילה, ולולא הפסול לא היה מקפיד - אין זה נחשב שמקפיד {{מקור|(קובץ הערות שם ד"ה עוד)}}.
וחידש הישועות יעקב {{מקור|יו"ד קצח-א לאחר אמצע הסעיף|כן}} שלאחר שגזרו חכמים שחוצץ וצריך להסירו, ממילא האדם כן מקפיד עליו להסירו, וא"כ חוצץ אף מדאורייתא, כדין רובו המקפיד עליו. אך חלקו עליו וכתבו שגם לאחר הגזירה אינו נחשב שמקפיד עליו, משני טעמים: אינו מקפיד להסירו לגמרי אלא רק שלא יהיה הרוב, שהרי מיעוטו שאינו מקפיד עליו מותר {{מקור|אחיעזר ח"ג לג-א ד"ה וע"ד, וגר"ח שהובא בקובץ הערות הוספות ד ד"ה דף|כן}}, ועוד, שכיוון שמקפיד רק משום פסול הטבילה, ולולא הפסול לא היה מקפיד - אין זה נחשב שמקפיד {{מקור|קובץ הערות שם ד"ה עוד|כן}}.
@ מיעוטו המקפיד עליו - חוצץ מדרבנן. וחקר הרוגאצ'ובר האם תקנו חכמים על כך טומאה חדשה, או שתקנו שתישאר עליו הטומאה שלפני הטבילה {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חציצה (אות סה))}}.
@ מיעוטו המקפיד עליו - חוצץ מדרבנן. וחקר הרוגאצ'ובר האם תקנו חכמים על כך טומאה חדשה, או שתקנו שתישאר עליו הטומאה שלפני הטבילה {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חציצה (אות סה))}}.
@ מיעוטו שאינו מקפיד עליו - אינו חוצץ כלל. וחידש המאירי שעדיין צריך שבשעת הטבילה יהיה מקום החציצה שקוע במים {{מקור|(חולין עג. ד"ה ידות)}}.
@ מיעוטו שאינו מקפיד עליו - אינו חוצץ כלל. וחידש המאירי שעדיין צריך שבשעת הטבילה יהיה מקום החציצה שקוע במים {{מקור|חולין עג. ד"ה ידות|כן}}.


'''דבר החוצץ על כל גופו''' פוסל מדאורייתא אע"פ שאינו מקפיד עליו. והסתפק השפת אמת האם הוא מדין חציצה, או שבאמת אינה חציצה שהרי אינו מקפיד עליו, אלא שפוסל משום שעדיין לא טבל במים {{מקור|(סוכה ו: ד"ה בגמרא (בשליש האחרון של הדיבור), והסיק שלא טבל במים. והקובץ הערות (הוספות ד בסופו) נשאר בקושיא מה החילוק בין כולו לרובו, ומוכח שסובר שהוא מדין חציצה)}}.
'''דבר החוצץ על כל גופו''' פוסל מדאורייתא אע"פ שאינו מקפיד עליו. והסתפק השפת אמת האם הוא מדין חציצה, או שבאמת אינה חציצה שהרי אינו מקפיד עליו, אלא שפוסל משום שעדיין לא טבל במים {{מקור|(סוכה ו: ד"ה בגמרא (בשליש האחרון של הדיבור), והסיק שלא טבל במים. והקובץ הערות (הוספות ד בסופו) נשאר בקושיא מה החילוק בין כולו לרובו, ומוכח שסובר שהוא מדין חציצה)}}.
8,032

עריכות

תפריט ניווט