2,444
עריכות
רבה בר בר חנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כ' בויקיפדיה
אין תקציר עריכה |
(כ' בויקיפדיה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבה בר בר חנה''' הינו אמורא בבלי המופרסם בעיקר בסיפורים הרבים אשר מובאים בשמו בגמרא. היה תלמידו של [[רבי יוחנן]]. | '''רבה בר בר חנה''' הינו אמורא בבלי המופרסם בעיקר בסיפורים הרבים אשר מובאים בשמו בגמרא. היה תלמידו של [[רבי יוחנן]]. | ||
== | {{חז"ל| | ||
ראה מקומות {{מקור|"לדידי חזי לי"}} | |שם=רבה בר בר חנה | ||
|תמונה= | |||
|כיתוב= | |||
|תקופתו=דור שלישי ל[[אמוראים]] | |||
|מקום פעילות=[[בבל]] ו[[ארץ ישראל]] | |||
בית מדרש= | |||
|רבותיו=[[רבי יוחנן]] | |||
|חבריו=[[רב יהודה]] | |||
|תלמידיו= | |||
|מקום קבורתו= | |||
}} | |||
'''רבה בר בר חנה''' היה [[אמורא]], חי בסוף [[המאה ה-3]], מהדור השלישי של האמוראים. | |||
נולד ב[[בבל]]. רבב"ח היה תלמידו של [[רבי יוחנן]]. לאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו - [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]]. | |||
מפורסמים מעשי ה[[גוזמה|גוזמאות]] שסיפר, המופיעים ב[[מסכת בבא בתרא]] פרק חמישי "המוכר את הספינה" (אגדות רבה בר בר חנה). מפרשי אגדות התלמוד המסורתיים כגון ה[[מהרש"א]] ו[[הרב קוק]] שכתב פירוש על אגדות אלו שמופיע ב[[מאמרי הראי"ה]], פירשו אותן כ[[אלגוריה]] על [[תולדות עם ישראל]]. | |||
ספרו המפורסם של רבי [[נחמן מברסלב]], [[ליקוטי מוהר"ן]], כולל פירושים על דרך הקבלה על אמירותיו של רבב"ח. רבי נחמן סיפר כי בשובו מ[[ארץ ישראל]] נגלה אליו חזיון של רבה בר בר חנה, וגילה לו את הפירושים האמיתיים לאגדות הסתומות שלו. | |||
==משפחתו== | |||
בנו [[רב שמואל בריה דרבה בר בר חנה|רב שמואל]] למד יחד עם [[רב יצחק בריה דרב יהודה]] ו[[רב אחא בר הונא]] אצל [[רבה]]{{הערה|שבועות לו ב}}. בן אחר שלו, רב יצחק{{הערה|מוזכר גם בסוכה מג ב}}, נישא ל[[חומא]] שהוגדרה כ[[אשה קטלנית]], ובעקבות נישואיה עימו, הוא נפטר. | |||
==רבה בר חנה== | |||
לפי חלק מהדעות היה רבה בר בר חנה בנו של רבה בר חנה, אך לפי אחרות מדובר באותו אדם, ושמו השתבש בתלמוד.{{הערה|פרופ' [[מרדכי מרגליות]], "אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים" (כרך ב, עמ' 312), ערך '''רבה בר חנא'''.}} | |||
אודות רבה בר חנה ידוע שהיה תלמידו ובן אחיו של [[רבי חייא]],{{הערה|מועד קטן טז ב}} ועמו עלה ל[[ארץ ישראל]], בה למד יחד עם [[רב (אמורא)|רב]].{{הערה|חולין מד ב}}; מועד קטן|כא א}} [[סמיכה לרבנות|הוסמך]] על ידי [[רבי יהודה הנשיא]].{{הערה|סנהדרין ה א}} אחד מתלמידיו הוא [[רב חננאל]].{{הערה|מועד קטן יט א}} | |||
==אמרותיו== | |||
* "מ[[ירושלים]] ל[[יריחו]] עשרה פרסאות... [[עז הבית|עיזים]] שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, [[נשים]] שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח הקטורת (ריח הקטורת עובר את המרחק מ[[בית המקדש]] ליריחו ונדבק בהן), כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח הקטורת" ([[מסכת יומא]] לט:) | |||
* "אני ראיתי [[ראם (מיתולוגיה)|ראם]] בן יומו שהיה כ[[הר תבור]], ואורך צווארו כהר תבור ארבע פרסאות (גרסה אחרת - ארבעים פרסאות{{הערה|זבחים|קיג ב}}), ובית מרבעת ראשו פרסא וחי. הטיל גללים וסתם את [[נהר הירדן|הירדן]]"{{הערה בבא בתרא|עג ב}}. | |||
* "אני ראיתי [[צפרדע]] שהייתה כמגדל הגרוניא (מגדל מסוים). בא [[תנין]] ובלעה. בא [[עורב]] ובלע את התנין ועלה וישב בראש האילן. בוא וראה כמה גדול כוחו של אותו אילן. <BR> אמר [[רב פפא בר שמואל]]: 'אלמלא הייתי שם, לא הייתי מאמין'" (שם) | |||
* "פעם אחת היינו מהלכים בספינה וראינו [[דג]] שעלה חול על גבו וקנים גדלים עליו. סבורים היינו – יבשה היא. עלינו ואפינו ובשלנו על גבו. כשחם גבו של הדג – נתהפך... ואלמלא הייתה הספינה קרובה – היינו טובעים" (שם) | |||
* "פעם אחת היינו מהלכים ב[[ספינה]]. הלכה הספינה בין סנפיר לסנפיר של דג אחד שלושה ימים ושלושה לילות... שמא תאמר הספינה לא הייתה קלה בהליכתה ? ... כשהפרש זרק חץ אחריה הקדימתו" (שם, ויש שם עוד גוזמאות על עולם הטבע) | |||
* "אמר לי (ערבי): בוא ואראך בלועי קורח (אנשי [[קורח]] שנבלעו באדמה). הלכתי וראיתי שני סדקים ועשן עולה מהם... אמר לי:'תן אזנך'. מה אתה שומע ? ושמעתי שהיו צווחים:"משה ותורתו אמת ואנו בדאים". | |||
* "אמר לי אותו הערבי: בוא ואראך מקום שארץ ושמים נושקים זה לזה. הלכתי וראיתי הרקיע שהוא עשוי חלונות חלונות. נטלתי סלי והנחתיו בחלון הרקיע, ועד שגמרתי את תפלתי – בקשתיו ולא מצאתיו. אמרתי:'יש גנבים כאן ?' אמר לי הערבי:זהו הגלגל החוזר ברקיע. המתן עד למחר ותמצאנו (כלומר, השמים מסתובבים וישובו למקומם למחרת)". | |||
* "למה נמשלו דברי תורה כאש... לומר לך: מה אש אינו דולק יחידי (לפי הסבר [[רש"י]], צריך כמה גזרי עץ ביחד כדי שתדלק), אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי" (ללא חברותא) ([[מסכת תענית]] ז.) | |||
==לשיטתו== | |||
;ראה מקומות {{מקור|"לדידי חזי לי"}} | |||
* "לדידי חזי לי" בהרבה אגדתות {{מקור|בבא בתרא עג.}}. | * "לדידי חזי לי" בהרבה אגדתות {{מקור|בבא בתרא עג.}}. | ||
* לדידי חזי לי קרן אפל דקם ההוא טייעא כי רכיב וכו' {{מקור|תענית כב:}}. | * לדידי חזי לי קרן אפל דקם ההוא טייעא כי רכיב וכו' {{מקור|תענית כב:}}. | ||
| שורה 8: | שורה 44: | ||
* ראה קיקיון כמו של יונה {{מקור|שבת כא.}}. | * ראה קיקיון כמו של יונה {{מקור|שבת כא.}}. | ||
* ראה זבת חלב ודבש {{מקור|כתובות קיא: בשם רבי יוחנן}}. | * ראה זבת חלב ודבש {{מקור|כתובות קיא: בשם רבי יוחנן}}. | ||
מספר על ישמעאלים {{מקור|טייעי}} | ;מספר על ישמעאלים {{מקור|טייעי}} | ||
* ראה ערביא שהניקה את בנה {{מקור|כתובות עה.}}. | * ראה ערביא שהניקה את בנה {{מקור|כתובות עה.}}. | ||
* לדידי חזי לי קרן אפל דקם ההוא טייעא כי רכיב גמלא ונקיט רומחא בידיה וכו' {{מקור|תענית כב:}}. | * לדידי חזי לי קרן אפל דקם ההוא טייעא כי רכיב גמלא ונקיט רומחא בידיה וכו' {{מקור|תענית כב:}}. | ||
* זימנא חדא הווה קא אזלינן במדברא ואיתלווי בהדן ההוא טייעא דהווה שקיל עפרא ומורח וכו' {{מקור|בבא בתרא עג:}}. | * זימנא חדא הווה קא אזלינן במדברא ואיתלווי בהדן ההוא טייעא דהווה שקיל עפרא ומורח וכו' {{מקור|בבא בתרא עג:}}. | ||
מתרגם את המשנה | ;מתרגם את המשנה | ||
* סקרא - סקרתא {{מקור|שבת קד:}}. | * סקרא - סקרתא {{מקור|שבת קד:}}. | ||
* תמכא - תמכתא {{מקור|פסחים לט.}}. | * תמכא - תמכתא {{מקור|פסחים לט.}}. | ||
| שורה 19: | שורה 55: | ||
* איסקורטי - כיתונא דצלא {{מקור|מתרגם את הברייתא}} {{מקור|נדרים נה:}}. | * איסקורטי - כיתונא דצלא {{מקור|מתרגם את הברייתא}} {{מקור|נדרים נה:}}. | ||
* קנקנתום - חרתא דאושכפי {{מקור|בשם שמואל}} {{מקור|שבת קד:}}. | * קנקנתום - חרתא דאושכפי {{מקור|בשם שמואל}} {{מקור|שבת קד:}}. | ||
רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן | ;רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן | ||
"זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים וכו'" {{מקור|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים}} | "זו דברי רבי עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים וכו'" {{מקור|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים}} | ||
* מגילה ב., מכות יז., בכורות ל. | * מגילה ב., מכות יז., בכורות ל. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* '''רבה בר בר חנא מספר על דבר נסיעותיו לארץ ישראל במדבר בספינה עד קצה תבל''' / צייר: [[מאיר בן אורי]], חיפה: בן אורי - מכון לאמנות דתית, תשל"ח. (הספר בצילום מכתב יד אמנותי.) | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* {{תנאים ואמוראים|ג|243|עמודים=1078-1076}} | |||
* {{אנצ יהודית|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=12&letter=R&search=Rabbah%20bar%20Nahmani|שם=Rabbah B. Hana}} | |||
* {{אנצ יהודית|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=13&letter=R&search=Rabbah%20bar%20Nahmani|שם=Rabbah Bar Bar Hana}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{אמוראים}} | |||
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי בבל]] | |||
[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:אמוראים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת רבי חייא]] | |||
[[קטגוריה:אמוראים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:אמוראים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||