מילון הראי"ה:אור פנימי

הכונה הפנימית של המחשבה שפעלה (את) גילויו של רצון שכלי עליון המתגלה בשלמות גילויו, רצון רוחני המתגלה לנו, בסדר זה ואופן זה בהנהגה <שטעמה יותר מופלא באורו מעצם הדבר המתראה>; הרצון של הטעם בעצם עשיית הפעולה השכלית. הטעם שיש בעצם סדורו של הרצון השכלי [עפ"י פנק' ג פב-פג]. הרצון הטוב בפרט באותו דבר עצמו [פנק' ג קיט]. (אור ההשגה) שנקנית לעצמיות הפנימית [עפ"י קובץ ו רמח]. האור שהנשמה מפכה מתוכיותה [קובץ א תתנה]. מובן המושגים מצד המשיגים כפי ציורם בנפש [קבצ' ב יג]. המושגים כפי הופעתם בנפש [מה"ה ד קצט].

אור פנימי[עריכה]

- אצילות האלהות בתור נפש ההויה, (מבחינתה הפנימית), <בדיבורים מצד הסתכלות השירית שברוח הקודש> [עפ"י א"ק ב שמח]. ע' במדור זה, פנימי, (לעומת מקיף). ושם, אור, (לעומת כלי).