מילון הראי"ה:דימוי הצורה ליוצרה (כינוי)

המשכת האדם להטוב המוחלט והעדין. הרצון הטוב בהגלותו בתכונה אלהית, של גילוי רצון לתורה ומצוה, ומוסר טהור [עפ"י א"ק ג מא]. הבאת השכל העליון והשפעתו בחוברת עם כל רגשי הנפש לפי מערכותיהם, ובזה מתעלים באמת כל הכוחות, וכל החיים מתקדשים ומתרוממים לעדי עד [עפ"י ע"א ג ב ר]. צד השיווי שיש למצא בהויה כולה עד למעלה למעלה, האחדות העולמית, שמלמדת אותנו חכמת האמת. הגשמיות והרוחניות, הציור והשכל, השפל והנשא, איך הם כולם תואמים, מתאחדים, ומוקשים. וערך הופעת החיים שלנו ביקום, ביצירה כולה, רוח האדם בעילויו, על ידי הכרה צלולה והתנשאות רצון מטוהר וגמור, המתנשא לבוא עד לכדי השלטת רצונו על ההויה [עפ"י א"ק ב שצג]. ע"ע השקפה שרשית.