מילון הראי"ה:רוחני (הכח הרוחני של האדם)

הכח הרוחני (של האדם) - אור אלהים המתנוצץ פנימה בנשמה [עפ"י קבצ' א קצ].

העצמיות המחשבית [א"ק ג ראש דבר ל (מ"ה יראה ט)].

רצוני ומחשבתי. אידיאלי [עפ"י ע"ר א לד, א"ת ד ב]. שכלי מוסרי [עפ"י ל"ה פרק כו].

שאיפות מוסריות גבוהות [א"ק ג רעא]. הנמצאים הרוחניים - מושגי השכל^[1][קבצ' א קכו].

מהלך הרעיון והמחשבה, צדידת השכל ושאיפת התשוקות [עפ"י ע"א ד ט קז]. ע"ע חמרי. ע"ע רוחניות. ע"ע בריאות רוחנית. ע' בנספחות, מדור מחקרים, נשמה, נפש, רוח.

הערות שוליים[עריכה]

↑ הנמצאים הרוחניים - מושגי השכל - אמנם מעריכתו של הרצי"ה את הפיסקה בא"ת ט ה בה תוקן ל: "בכל מושגי השכל, ובכל הנמצאים הרוחניים", משמע שסובר הרצי"ה שההבנה, העולה מכתיבת הרב בקבצ' א, שהגדרה זו אינה מדויקת. אמנם בצרופה להגדרות הנוספות כאן היא ניתקנת.