מילון הראי"ה:שתף מדת הרחמים למדת הדין (כינוי)

◊ שני דרכי משפט אפשר לדין לכל נוצר, הדרך הא' ע"פ עצמיותו הפרטית והשני מצד השתתפותו לתכלית הכללית. ודבר פשוט הוא שאף כשלא יזכה האיש את ארחו ולא יהיה ראוי לזכות מצד עצמו, מ"מ ראוי יהיה לזכות ותועלת מצד דבר מועיל היוצא ממנו מצד הצטרפו להתכלית הכללית [מ"ש טז]. ר' במדור זה, מדת הדין, שעלתה במחשבה, לפני בריאת העולם, וכו'. ושם, רצה הקב"ה לברוא את העולם במדת הדין.

ת