נזיר עולם

מי שנדר להיות נזיר למשך כל ימי חייו, כגון שאמר: "הריני נזיר עולם", או: "הריני נזיר כל ימי חיי" - הריהו נזיר כל ימיו.

"נזיר עולם", שלא כנזיר שמשון, כשגדל שערו מאוד ונעשה כבד עליו, מותר לו לגלח מקצתו בתער בסוף כל שנים עשר חודש, כמו שנאמר לגבי אבשלום, שהיה "נזיר עולם" (שמואל ב יד, כו): "ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח, כי כבד עליו וגלחו".