מבוא[עריכה]

אגרת זו היא אגרת תשובה לאגרתו של הראי"ה שהובאה אחרי אגרת ג.

אגרת ד[עריכה]

ב"ה י"א לירח האביב תרס"ב באברויסק.

לכבוד ידידי הגאון הנעלה בתורתו ובחכמתו החוקר מרן אברהם יצחק קוק הי"ו.

בתור תשובה על מכתבו הנעלה הנני להשיבו כדברים האלה: מעולם לא כתבתי שיסוד הבחנת כל דעה, אף אם תהיה קצונה מאד, היא רק אם תוכל להיות מתכנסת באיזה דבור של מאמרי חז"ל; כי אמנם לא כן עמדי ונהפך הדבר, הדעה החפשיית נתאמתה אצלי יען כי היא בנויה על יסודי ההגיון ולפעמים גם על הנסיון שרכשו למו החכמים שבכל דור ודור ובכל עם ועם, אך אחרי אשר הדעות האלו יוצאות מסטרא דמסאבותא וארס הכפירה כרוך על עקביהן לכן באות הדעות האלו לידי התנגשות עם הדעות שנשרשו אצלי עמוק בלבבי אשר מקורן טהור מתורתנו הכתובה והמסורה, והנה נפלא הדבר כי בהתבונני כה וכה והנה פתאום הדעות הטהורות נפתחים ומתרחבים מאליהן והנני מוצא כי הדעות החדשות כבר נמצאו "בתוך" הדעות הטהורות ויש אלהים במקום הזה. הדעות החדשות לא נסמכו אצלי על דברי תורה בתור "אסמכתא" כי אם נכנסין "לתוך" המים חיים ונטהרין מאליהן כי הדעות יעשו מוקפים מכל צד באוריתא וקב"ה, והמים הטהורים להם חומה מימינם ומשמאלם...

על ידי מראה אלהים הזה הנני נמצא תמיד בעולם אחד ולא בב' רשויות אשר בהן נמצאים רוב גדולינו שטעמו מעץ הדעת ואשר מצב חייהם הביאם להיות רב בישראל, כי מצד אחד הם מבעלי הקונסערוואטיזמוס המשמרים הבלי שווא ומוסיפים גדר על גדר על דבר שאין לו "תוך" לפי דעתם, ומצד השני הלא מוכרחים הם לכפור בכל או להודות אך במקצת לפי מצב השכלתם הכללית, ולפעמים יטעו את עצמם כי באמת כן הוא, באופן שהם נמצאים "באמת" בשתי רשויות (בטח קרא כ' את המאמר "שתי רשויות" למר "אחד העם" "בעל פרשת דרכים" ספר ראשון) כי אמנם "לבטל" את הדעות החדשות אי אפשר ואם יאמר כי הדעות האלו לא בביטול בעלמא סגי להו, ובכן על כרחך לנו לאמר כי נמצאים בב' רשויות, ועל דא ודאי קא בכינא...

באופן הזה כבר אינני מגלה פנים בתורה שלא כהלכה (לפי התבוננותו של כתר"ג שלא אמרו "מחדש" פנים כי אם "מגלה" שמזה נראה כי הפנים היו מכוסים ונתגלו שלא כהלכה, ואמנם כבר התבוננו כן בעלי החב"ד על פנימיות המאמר הזה וההתבוננות הזאת ראו גם במאמר חז"ל כי "טעמי תורה לא נתגלו" והכונה כי מכוסים היו ואין לנו לגלותם, וכבר הבאתי את המרגלית הזאת בשמם במאמרי "אש דת ורוח לאומי", "המגיד" תרנ"א פרק ח') כי אמנם הפנים האלו כבר נתגלו ע"י ההשכלה הכללית ומלא כל הארץ כבודם, ואנכי הנני רק מטהרם וד' יעזור לי. ואם יתבונן כתר"ג יראה כי גם בהמאמר "מגלה פנים בתורה שלא כהלכה" גלה פנים שלא כהלכה... לפי התבוננותו, ואולם רוח העת משנה את הפנים לפנים ההלכה ואכן רוח על הפנים יחלוף... בכלל ידע כ' כי שמש ההשכלה הכללית מרעדת את האור הטמון בתורתנו הכתובה והמסורה, והרוח הכללי מוציא את טל התורה מנרתיקו, והנני משבח להאל הטוב שבחר בי להיות לאחד מאלפי ורבבות עבדיו עושי רצונו והרואים את המקום היכא דנשקי ארעא ורקיע אהדדי, ואשר טל־אורות טלם, ואמנם זה כל חלקי בחיים, כי הנני בא במים חיים וזרח השמש וטהר גברא כותב הטורים האלה, ומי יתן והיה זה חלקי כל הימים.

אדמה כי בזה תסור הערתו ואשר כ' יקראנה "קלת הערך" ולפי דעתי דבריו בזה נוקבים ויורדים עד התהום המבדיל ביני לבינו, וכעת אדמה כי חטאתי תכופר, כי לפי דעתי המים המגולים שנאסרו בהתקופות הקדמוניות מפני הסכנה כבר הותרו בימינו, ואם אמנם גם כעת נחשים יורדים ושותים מהם אבל מי יתן וכן יהיה כי בלעדי המים האלה הלא אין להם כל תקוה ואולם בהמים העליונים האלו כולו טהור כי אין דבר טמא יורד מן השמים (סנהדרין) ובטח יבין כ' להגיגי.

(הנני משמיט ממכתבי זה מה שכתבתי להגאון הזה ע"ד ספריו "עטור סופרים" "וחבש פאר" שכבדני בהם, באשר כי נוגעים הדברים בעניני הלכה וכשיזכני ד' להדפיס כתבי בהלכה אזי אפרסם גם את המכתבים הנוגעים לגפ"ת).

ידע נא כי דברי מכתבי זה יצאו מקירות לבי יען כי הנני מרגיש כי בכתר"ג מצאתי איש כלבבי ואשר הנני משבח את אדון העולם כי הקרה ד' לפני איש ככתר"ג ואשר הוא חזון בלתי נפרץ בתורתו ובהשכלתו ובאמיתו, ומי יתן וידרוש ממני דין וחשבון על כל הגה שיצא מפי עטי, בין במכתבי ובין בספרי, כי סהדי במרומים כי כל כונתי אך לשם שמים והנני מחשי בנפשי כי מוכן אנכי למסור את נפשי אף על ערקתא דמסאני במקום שיש חלול השם, ומטעם זה אין אני חולק לפרקים כבוד לרב אשר שם שמים מתחלל על ידו, ות"ל מעולם לא שתפתי דבר אחר לשם שמים והנני חי בעולם אחד ומי יתן והיה לבבי זה כל הימים. תקותי חזקה כי הפעם ימהר להשיבני דברים ברורים וקצובים למען כ' עמנו אשר נאהב סלה. בזה הנני ידידו המוקירו כיפעת חין ערכו האסיר תודה לו.

שמואל אלכסנדראוו.