פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ז י

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ז י

סעיף י[עריכה]

עיר שבא במצור ונכבשה, אם היו עובדי כוכבים מקיפים את העיר מכל רוחותיה כדי שלא תמלט אשה אחת עד שיראו אותה ותיעשה ברשותם, הרי כל הנשים שבתוכה פסולות כשבויות, שמא נבעלו לעובד כוכבים, אלא מי שהיתה מג' שנים ולמטה. ואם היה אפשר שתמלט אשה ולא ידעו בה, או שהיתה בעיר מחבואה אחת, אפילו אינה מחזקת אלא אשה אחת, הרי זו מצלת הכל (כתובות כז,א). כיצד מצלת, שכל אשה שאמרה: טהורה אני^א, נאמנת (רמב"ם) אע"פ שאין לה עד, מתוך שיכולה לומר: נמלטתי כשנכבשה העיר, או במחבואה הייתי ונצלתי, נאמנת לומר: לא נמלטתי ולא נחבאתי ולא נטמאתי (כז,א). במד"א, בגדוד של אותה מלכות, שהם מתיישבין בעיר ואין יראים, לפיכך חוששין להם שמא בעלו. אבל גדוד של מלכות אחרת שפשט ושטף ועבר, לא נאסרו הנשים, מפני שאין להם פנאי לבעול, שהם עוסקים בשלל ובורחים להם (גמ' ע"פ רמב"ם). ואם שבו נשים ונעשו ברשותן, אע"פ שרדפו אחריהם ישראל והצילו אותם מידם, הרי הן אסורות (רמב"ם). ויש חולקים ואומרים שאף בגדוד של מלכות אחרת, אסורות (רי"ף,רא"ש).

משנה: עיר שכבשוה כרכום כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות.

גמרא: ורמינהו בלשת שבאה לעיר בשעת שלום: חביות פתוחות אסורות, סתומות מותרות, בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין פנאי לנסך. אמר רב מרי לבעול יש פנאי לנסך אין פנאי. רבי יצחק בר אלעזר משמיה דחזקיה אמר כאן בכרכום של אותה מלכות כאן בכרכום של מלכות אחרת. של אותה מלכות נמי אי אפשר דלא ערק חד מינייהו? אמר רב יהודה אמר שמואל כשמשמרות רואות זו את זו. אי אפשר דלא ניימא פורתא? אמר רבי לוי כגון דמהדר לה למתא שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא.

החילוק בין מלכות זו לאחרת: רש"י: באותה מלכות כשרות כי אין המושל רוצה להשחית בני העיר אלא רוצה שיעלו לו מס, ובמלכות אחרת פסולות.

ר"ח: במלכות אחרת כשרות כי יראים שיבואו עליהם אויבים ואין להם פנאי לבעול, ובאותה מלכות פסולות.

הלכה: רי"ף,רא"ש,רמב"ן,רשב"א: הלכה רק כרב מרי, ובין באותה מלכות בין באחרת כהנות אסורות ויין מותר. בע"ז עא,א הובאה הסתירה והובא רק תירוצו.

רש"י: הלכה גם כרב מרי שאין פנאי לנסך וגם כחזקיה שאף לבעול יש פנאי דוקא במלכות אחרת. חזקיה לא בא לתרץ המשנה מהברייתא ולחלוק על תירוצו של רב מרי, אלא רק הוסיף סייג לגבי בעילה, ולפיכך בע"ז לא הובאו דבריו.

רמב"ם: הלכה גם כרב מרי שאין פנאי לנסך וגם כחזקיה שאף לבעול יש פנאי דוקא באותה מלכות. סובר כדעת רש"י שחזקיה לא בא לתרץ ולחלוק על רב מרי, אמנם את החילוק בין מלכות זו לאחרת מבאר כר"ח ולא כרש"י.

שו"ע: סתם כרמב"ם ויש אומרים כרי"ף והרא"ש.

כשאינם מקיפים העיר בצורה הדוקה ואפשר לברוח:

רמב"ם,שו"ע: מותרות. לשיטת הרמב"ם הנפק"מ היא רק באותה מלכות, אחרת בכל מקרה מותרות.

רמב"ן,רשב"א: אסורות. חוששים שמא מחמת יראה לא ברחו. החילוק בגמ' נאמר בשיטת חזקיה וא"כ לשיטתם שפוסקים רק כרב מרי אינו להלכה.

רי"ף,רא"ש: הח"מ הבין שסוברים כרמב"ן, אולם רי"ו, הטור והב"ש כתבו שלשיטתם מותרות. אף שהחילוק נאמר ביחס לחזקיה הוא נכון גם לדעת רב מרי.

ח"מ: נשאר בצ"ע מדוע השו"ע לא כתב שהיש אומרים חולקים גם על מקרה שאפשר לברוח, ולמעשה הסתפק אם לחוש לדעת הרמב"ן והרשב"א.

ב"ש: אין לחוש משום שכן דעת הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם, ולכן השו"ע לא חשש לכך.

א. מחבואה: רמב"ם,שו"ע: מצילה רק אם טוענת שהיא טהורה.

ר"ן: אף כשאינה טוענת אנו טוענים לה, משום שכל שיש מחבואה אינה בכלל עיר שכבשה כרכום. הח"מ הביא שתי השיטות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.