פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר יג ט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר יג ט


סעיף ט - כשנתן לה גט שני

ר"ת, מגיד משנה, ורבנו ירוחם: אם יצא על הגט הראשון קול פסול ונתן לה גט שני, מונה את שלושת החודשים מהגט הראשון כי מאז חלו הגירושין.

☜ כך פסק השו"ע.

ר"י, רא"ש ורשב"א: צריכה להמתין שלושה חודשים מהגט השני, מפני הרואים שאינם יודעים שהגט השני הוא רק כדי לבטל את הקול, וחושבים שרק מאז היא התגרשה.

☜ הרמ"א החמיר כדעת ר"י, והוסיף שאפילו אם התגרשה מחמת קול קידושין בעלמא שיצא עליה, צריכה להמתין (עפ"י הרשב"א בתשובה).

ב"ש: אם לא הצריכו את הבעל לתת גט שני אלא הוא נתן מדעת עצמו, ממתינה מהגט הראשון (עפ"י הרשב"א עצמו ).


⦿ פסול גמור בגט אך לא מצוי

מהר"ם מלובלין: גט שהוסיפו בו בטעות כינוי 'הלוי' למגרש, אמנם הגט פסול אך עדיין מונה את שלושת החודשים מהגט הראשון ולא מהשני. (הפת"ש בשם החת"ס מבאר את דבריו שבטעות לא מצויה ר"ת לא מצריך להמתין שוב. גם המהר"ם מסכים שאם הגט פסול מהדין בטעות מצויה, מונים מהגט השני).

ח"מ וב"ש: במקרה שהגט פסול מעיקר הדין גם ר"ת מסכים שצריך להמתין מהגט השני, כי רק הוא מחיל את הגירושין.

סעיף ט[עריכה]

אשה שנתגרשה ויצא קול פיסול על הגט, והצריכוה גט אחר מפני הלעז, י"א שצריכה להמתין ג' חדשים מהגט השני (ר"י,רא"ש); ויש אומרים שאינה צריכה למנות אלא מהגט הראשון (ר"ת). הגה: ויש לחוש לסברא הראשונה (היא סברת הרא"ש ור"י כתוב בטור על שמם). וכן אם נתגרשה מחמת קול קדושין בעלמא, צריכה להמתין (ב"י בשם הרא"ש).

גט שניתן רק מפני לעז: ר"י,רא"ש,רשב"א: צריכה להמתין. במיוחסות למד זאת מקטנה שהשיאוה אימה ואחיה, שיכולה למאן ובכל זאת אם נתגרשה בגט צריכה להמתין.

ר"ת: אינה צריכה. בגיטין צ,א. הוכיח מהנאמר שם שאם יצא על אשה קול קידושין משני אנשים מותרת לשניהם ולא אוסרים אותה לראשון שמא יאמרו שמחזיר גרושתו, משמע שלא חוששים לקול כלל, ור"י חילק בין קול מאיש אחד לקול משני אנשים.

שו"ע: י"א כר"י וי"א כר"ת.

רמ"א: יש לחוש לר"י.

רשב"א,ב"ש: דוקא כשהצריכוה בי"ד, אך אם לא היתה צריכה כלל אינה צריכה להמתין.

ראה הרחבה לגבי גט הניתן משום קול, בסיכום לסי' ו,א.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.