פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר לה ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר לה ו

סעיף ו[עריכה]

הכל כשרין לשליחות קדושין, חוץ מחרש שוטה וקטן, לפי שאינן בני דעת. והעובד כוכבים, לפי שאינו בן ברית. והעבד, לפי שאינו בתורת קדושין (רמב"ם מגיטין כג,א). הגה: וי"א דשליח ראשון יכול לעשות שליח שני (מרדכי פ' המקבל בשם י"א) אם מוסר לו הקידושין שמסר לו הבעל, אבל אם לא מסר לו הבעל הקדושין, רק צוה אותו לקדשה בכל כסף שירצה, אין עושה שליח. ויש אומרים דבכל ענין אין שליח ראשון עושה שליח שני (הגהות מרדכי פרק האיש מקדש). השולח כתב ע"י עובד כוכבים לחבירו ישראל שבמקום אחר, וממנו להיות שלוחו לקדש לו אשה, י"א שדינו כמו בגיטין (שיתבאר לקמן סימן קמ"א) (רבינו ירוחם). וי"א דגבי קידושין לכולי עלמא הוי מקודשת מדאורייתא (כ"כ הב"י).

שליח עושה שליח בקידושין:

גיטין סו,ב: אמר שמואל אמר רבי הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח.

מרדכי קידושין^[1]: הקדוש מרדוש פסק שאע"פ שבגיטין משום מסירת הגט לא נחשב מילי, בקידושין למרות מסירת הטבעת נחשב מילי, והחילוק הוא שבגירושין בגלל שיכול לגרשה בעל כרחה מרגע שמגיע ליד השליח הרי היא כאילו מגורשת.

מרדכי גיטין^[2]: לא נחשב מילי. יש מפרשים משום שנתינת גט או מעות הקידושין נחשבת מעשה, ומורי הכהן מפרש ששליחות על גמר הפעולה כמו נתינת גט או קידושין לאשה אינה מילי, ורק כששולחו לכתוב הגט שאין זה גמר המעשה נחשב מילי.

ש"ג^[3]: אם מסר שטר קידושין לא נחשב מילי משא"כ אם אמר לו קדש באיזה כסף שתרצה.

רמ"א: הביא שיטת הקדוש מרדוש ושיטת הש"ג^[4]. ומדייק בדעת הש"ג שאם מסר לו טבעת קידושין גם מועיל, והב"ש מבאר שכסף קידושין לא מועיל כיוון שאין קפידא אם יחליף ויתן לו מעות אחרות. אך בפשטות משמע מהרמ"א שאף שליחת מעות תועיל והחיסרון הוא דוקא כשלא שלח כלום, וכן משמע מהמרדכי בגיטין.

שו"ע לו,ה: כתב בהלכות שליח קבלה שיש מי שאומר ששליח קידושין לא יכול למנות שליח. הח"מ דייק מלשונו שעוסק אף בשליח הולכה וכוונתו לדעת הקדוש מרדוש, ואילו הב"ש מדייק מכך שכתב זאת דוקא שם שפוסק כש"ג ודוקא שם שלא נותן שום דבר ביד השליח הוי מילי.

שליחת קידושין לשליח באמצעות גוי:

רי"ו: תלוי במחלוקת בסי' קמא,לה לענין גט. הגאונים פסלו ואילו הרא"ש ורוב הפוסקים הכשירו וכן פסק השו"ע. הרמ"א שם החמיר מטעם שלא מועיל מינוי בכתב, ובאר הגולה ציין לגאונים, אך הפת"ש הביא אחרונים רבים שדחו שהרמ"א נימק מטעם אחר (שלא מועיל מינוי בכתב), ולמעשה הביא שיש אחרונים שהקלו לכתחילה, יש שהקלו במקום עיגון, והפת"ש עצמו כתב שצריך עיון רב בקיבוץ חכמים להקל נגד הגאונים.

ב"י: לכו"ע מועיל. שם יש סוברים שכיוון שאינו בתורת גיטין לא יהא לו מגע יד בשליחות אע"פ שעושה רק מעשה קוף, אמנם כאן אין שם קידושין על המעות עד שיקדש בהם ולפיכך הגוי יכול להעביר המעות לשליח, ועוד ששם זו רק חומרא לכתחילה וא"כ לענין קידושין היא מקודשת לגמרי מדאורייתא.

רמ"א: הביא שתי הדעות.

ב"ש: מלשון רי"ו והרמ"א משמע שהבעיה גם במוסר כתב מינוי שליחות ביד הגוי (והשליח יקדש מכספו), אך א"א לומר כן, כי בגט הבעיה היא בכך שהגט יוצא מיד הגוי לשליח, וא"כ גם כאן יש בעיה רק כשהטבעת יוצאת מידו (כמבואר למעלה, האחרונים שם ביארו שלרמ"א הבעיה מצד מינוי בכתב, ולפי"ז מיושב גם הרמ"א כאן). עוד מעיר, שמלשון הרמ"א משמע שלדעה שלא מועיל אינה מקודשת כלל, אך לא דייק משום שאפילו בגט זוהי רק חומרא לכתחילה, וא"כ ודאי מקודשת כאן מהתורה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]