פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר נ א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
המקדש את האשה, בין שחזרה היא בה ובין שחזר הוא, בין שמת הוא בין שמתה היא או שגירשה, אין הקדושין חוזרין לעולם. אפילו קדשה באלף דינר, הרי הם מתנה גמורה שאין לה חזרה (כאמימר ב"ב קמה,א). ואם היו קדושי טעות, חוזרים המעות (כתובות עו,ב). וכן אם היתה ממאנתא. וכן אם היו קדושין על תנאי ולא נתקיים התנאי (רמב"ן). וכן אם היו קדושי ספקב (מרדכי קידושין תקלא). (וכל זה לא מיירי אלא מן הארוסין, אבל מן הנשואין, הקדושין חוזריןג) (מהרי"ל סימן ס"א).
ב"ב קמה,א: הכא בקדושין לטיבועין ניתנו קא מיפלגי, רבי נתן סבר קדושין לאו לטיבועין ניתנו, ור' יהודה הנשיא סבר קדושין לטיבועין ניתנו... אמר רב פפא הלכתא בין שמת הוא בין שמתה היא והדר ביה הוא מוהרי הדרי קדושי לא הדרי; הדרא בה איהי אפי' קדושי נמי הדרי. אמימר אמר קדושי לא הדרי גזירה שמא יאמרו קדושין תופסין באחותה.
א. ממאנת: הטעם לכך הוא שהקידושין תופסים באחותה.
ב. קידושי ספק: מרדכי: לכו"ע לא ניתנו לטיבועין.
שו"ע: מדובר אפילו לפני נישואין.
ב"ש: מדובר רק לאחר נישואין שלא שייך החשש שמא יאמרו.
ג. אחר הנישואין: מהרי"ל,רי"ו,רמ"א: הקידושין חוזרים.
ח"מ: המהרי"ל והרמ"א עוסקים דוקא במתה תוך שנה ראשונה או שניה, שאז צריך מתקנת שו"ם להחזיר חצי מנדונייתה ומנכסי המילוג, אך כסף קידושיה חוזר אליו לגמרי. אמנם אם מת הוא או גירשה ודאי מקבלת היא, שהרי נתן לה במתנה גמורה כדי לקדשה.
מהר"ם לובלין,ב"ש: הם עוסקים אפילו במת הוא או גירשה. הלכה כאמימר ולדעתו קידושין לאו לטיבועין ניתנו אלא שאינם חוזרים מחשש שיאמרו קידושין תופסים באחותה, ולאחר הנישואין שוב אין חשש.
מהרי"ו,תשו' ש"י: אינם חוזרים. ב"ש – גם לאחר הנישואין יש חשש.
ב"ש: ספיקא דדינא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.