פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר עט ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
אם ראה הבעל שהחולי ארוך, יכול לומר לה: הרי כתובתיך מונחת, או רפאי עצמך מכתובתיך או הריני מגרשך ונותן כתובה (רמב"ם ממשנה כתובות נא,א); ואין ראוי לעשות כן מפני דרך ארץ (רמב"ם מספרי).
משנה כתובות נא,א: לקתה חייב לרפאותה, אמר הרי גיטה וכתובתה תרפא את עצמה רשאי.
ספרי: ושלחה לנפשה – מלמד שאם היתה חולה ימתין עד שתתרפא. מדובר באשת יפת תואר.
רמב"ם,שו"ע: פסקו את המשנה, שרשאי לגרשה ולא לרפאותה, והוסיפו שאין ראוי לעשות כן מפני דרך ארץ. וביאר המ"מ שדברי הספרי הינם אסמכתא.
רשב"א,ראב"ד,ר"ן: אם מוטלת על ערש דוי חייב לרפאותה ואינו רשאי לגרשה. המשנה עוסקת באינה מוטלת על מיטתה.
רש"ל,ח"מ: בזה"ז לאחר תקנת ר' גרשום לא לגרש בע"כ, חייב לרפאותה ולא מועיל שמוכן לגרשה ולתת לה כתובה. ולדעת הרא"ם, אף אם אינו יכול לגרשה פטור מרפואתה[1].
ב"ש: יכול לגרשה, שהרי המשנה והפוסקים לא חילקו בין זיווג ראשון לשני, אע"פ שבראשון אסור לגרשה, וא"כ ה"ה לאחר תקנת ר' גרשום.
רפואה שיש לה קיצבה: ב"ש – לפי נימוק הרא"ש שברפואה שיש לה קיצבה חייב מטעם פירקונה, נראה שבכך הבעל לא יכול לומר הריני מגרשך ונותן כתובה, שהרי בפירקונה נאמר במשנה שאינו יכול לומר כך, ונימקו התוס' שדוקא ברפואה יכול כיוון שהם בכלל מזונות והם נגד מעשה ידיה והרי קיבלה כנגד מה שעשתה עד היום, ואילו פירקונה הוא כנגד הפירות שאכל ועדיין לא קיבלה כלום תמורתם, וא"כ ה"ה ברפואה שיש לה קיצבה שגם הוא כנגד הפירות.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הרא"ם כתב לגבי מורדת שאף לאחר תקנת ר' גרשום שאינו יכול לגרשה בע"כ מ"מ אינו חייב במזונותיה, והובא בח"מ בסימן עז,א ודחאו, וכאן הח"מ מציין לשם ומקשר בין הדברים, משמע שגם לענין תשלום לאשה חולה יסבור הרא"ם שפטור מרפואתה.