פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פז א

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר פז א

סעיף א[עריכה]

אין לאיש חזקה בנ"מ של אשתו שאכלם שני חזקה (משנה ב"ב מב,א), אע"פ שהתנה עמה שאין לו פירות בנכסיהא (מט,א). וכן אין לאשה חזקה בנכסי בעלה, ע"י שאכלתם שני חזקה (משנה שם). הגה: ודוקא בחזקה כזו, אבל בחזקת נזיקין, כגון פתיחת חלונות וכדומה לזה, יש לאיש חזקה בנכסי אשתו, והוא הדין לאשה על בעלה. (רי"ו במישרים נכ"ג ח"ז). וע' בחושן המשפט סימן קמ"ט.

א. התנה: רמב"ם,ח"מ,ב"ש – אין חזקה אפילו אם התנה עימה שלא יירשנה.

קלקול הקרקע: הדברים מובאים בחו"מ קמט,ט.

רי"ף,רמב"ם,רא"ש,שו"ע: גם אם הרס הקרקע של אשתו אינה חזקה.

רמ"ה,רמ"א: דוקא שלא הזיק גופה של קרקע, אבל חפר בקרקע בורות הוי חזקה.

סמ"ע,ח"מ כאן: דברי הרמ"א חולקים על השו"ע. הסמ"ע כתב שצ"ע מדוע הרמ"א לא כתב בלשון "ויש אומרים".

נתיבות: אינם חלוקים. השו"ע עוסק בדבר שהוא קלקול לכולם ובכך אין חזקה אף בשדה חברו כ"ש בשדה אשתו, ואילו הרמ"א עוסק בדבר שהוא תיקון לו וקלקול לחברו כמו חפירה בשדה שאינה עשויה לבורות, ובכך הוי חזקה אפי' בנכסי אשתו.

חזקת נזיקין: רי"ו: בחזקה שלא צריך טענה כמו בנזיקין יש לאיש חזקה בנכסי אשתו, ויש חולקים.

רמ"א: בחו"מ קמט,ט לאחר שהביא דברי הרמ"ה שחפירה בקרקע הוי חזקה, הוסיף: "וכן חזקת ניזקין, כגון פתיחת חלונות וכיוצא, יש אומרים דהוי חזקה". ואצלנו כתב שהוי חזקה וציין לעיין בחו"מ.

ח"מ: דין זה תלוי במחלוקת לגבי קלקול קרקע, כמבואר בדברי הרמ"א בחו"מ, ושם נקט לשון "ויש אומרים" משום שהרמב"ם יחלוק על כך[1]. הב"ש כתב שכוונת הרמ"א בציינו לחו"מ היא ששם מבואר שיש חולקים. כמבואר למעלה, לדעת הנתיבות הדעות אינן חלוקות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. נתקשיתי, שהרי דוקא ביחס לדין חפירה בקרקע לא כתב "ויש אומרים", ואולי לא נזקק לכתוב כך משום שכתב זאת על גבי דברי השו"ע, ופשוט שהדעות חלוקות (אמנם, כאמור, הנתיבות שם סבור שאכן אינן חלוקות).