פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיד א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קיד א

סעיף א[עריכה]

הנושא אשה, ופסקה עמו לזון את בתה ה' שנים, חייב לזונה במאכל ובמשקה חמש שנים (משנה כתובות קא,ב) הראשונים שאחר הנשואין, בין אם המזונות ביוקר או בזול. ואם לא זנה בהם, והוזלו המזונות, אם הוא עיכב צריך לפרוע לה כזמן היוקר^א. ואם היא עיכבה, אינו נותן לה אלא כזמן הזול. ואם היו בזול והוקרו, אפילו אם עיכב הוא, אינו נותן לה אלא כדמי הזול (ירושלמי,רא"ש).

המתחייב לזון: רשב"א,שו"ע חו"מ ס: אפשר לדרוש מהמתחייב דמים ולא מזונות אא"כ התנה במפורש.

ח"מ: כאן הוי כהתנה במפורש לזונה על שולחנו, לפי שאינה עדיפה מאימה, ולכן אינה יכולה לדרוש דמים. משמע מטעמו שאם גירשה חייב לתת דמים גם לבת.

ב"ש: אין חילוק בין בת אשתו לשאר אנשים, אלא בשניהם אפשר לדרוש דמים רק אם כבר יש להם מזונות ממקום אחר. הרשב"א למד זאת ממשנתנו, וא"כ גם בשאר אנשים אפשר לדרוש דמים רק כשכבר מקבלים מזונות ממקום אחר.

התחייבות בדבר שאינו קצוב: חלק מהמקורות מובאים בחו"מ סי' ס,ב.

רמב"ם: א"א להתחייב. אמנם כאן כתב שעם קנין תועיל פסיקה לזון ביתה חמש שנים (וכשפוסק בשעת הקידושין אפילו ללא קנין). הב"י מיישב שדוקא בפסיקה לבת אשתו מועיל משום שאז הדבר דומה לדברים הנקנים באמירה (אך עדיין צריך קנין כיוון שלא הוי ממש בשעת הקידושין), ויתכן שגם בבת אשתו מועיל דוקא בין הקידושין לנישואין, שאז יותר גמרי ומקני.

ראב"ד,רמב"ן,רשב"א,שו"ע: אפשר להתחייב.

מהריב"ל,מהרשד"ם,מהרש"ך: אפשר לומר קים לי כרמב"ם. וכ"כ היביע אומר ח"ג סי' ד, וביאר שלדעת הש"ך הרמב"ם ורבותיו נחשבים ככח אחד ולכן א"א לומר קים לי כמותם, ולדעת המהריב"ל ודעימיה הם נחשבים כשני כוחות.

ש"ך,בית אפרים: אי אפשר לומר קים לי כרמב"ם כיוון שהוא יחיד וכל חכמי ישראל חלוקים עליו.

א. כזמן היוקר: ט"ז,ב"ש: דוקא ביוקר שכיח, אבל יוקר שאינו שכיח לא קיבל עליו.

אבנ"מ: אף יוקר שאינו שכיח.

התחייב לזון כפי כבודו והוא רגיל בשליח: שו"ת רא"ש – חייב להמציא לו שליח לקנות צרכיו. הב"ש למד מכך שאם הבת משרתת של אימה חייב לזון גם אותה. ובבית מאיר תמה על כך, שהרי אפי' אם הכניסה ממון באופן שראוי לתת לה שפחות ולשכור לה משרתת מ"מ הברירה בידו לבחור מי תהיה המשרתת.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.