פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלח א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
אמר לה: טול גיטיך מעל גבי קרקע, אינו כלום (גיטין עח,א). ואפילו היה מונח על גבי ידו והיא קרובה אליו ולקחתו משם אינו גט, כיון שלא סייע בנטילתו. אפילו היתה ידו סגורה והגט בתוכה, ופתח הוא ידו ונטלתו מתוכה, שסייע בנטילתו, אפילו הכי אינו גט, כיון שלא קירב גופו אליה (רשב"א,רא"ש). ואם הגט תחוב לו תחת חגורתו על מתניו, וצמצם מתניו ונתחלחלו והטה עצמו לה ונטלתו, קרי ביה שפיר ונתן, אבל אם צמצם מתניו ולא הטה עצמו אליה, או שהטה עצמו ולא צמצם מתניו, לא הוי נתינה (ר"ח). ויש מי שאומר שאם היה קשור על ידו או על יריכו, והרכין לה בגופו והטה ידו עד ששלפה הגט מעליו, ואמר לה: הרי זה גיטיך, ה"ז גט (רמב"ם,רש"י,רשב"א).
סיוע בנתינה: גיטין עח,א: הא בעינן נתן בידה וליכא, לא צריכא דעייק לה חרציה ושלפתיה.
רמב"ם,רש"י,רשב"א: עיקם מותניו כדי לקרב אליה הגט.
ר"ח: צמצם מותניו כדי שתצליח לקחת. רא"ש – לדעתו צריך גם שיקרב עצמו אליה וגם שיסייע בנתינה. אך סיוע לבד אינו מועיל, אחרת הפותח ידו ולא קירבה היה כשר. הרא"ש הביא שני ההסברים. הטור הבין שהכריע כר"ח משום שהביאו באחרונה והב"י כתב שלא הכריע. הב"ש הוכיח שפסק כר"ח משום שפסק בסעיף הבא כר"ת ור"ת מוכרח לסבור כר"ח.
שו"ע: סתם כר"ח ויש מי שאומר כרמב"ם.
מושיט לה ולקחה: רא"ש: מועיל. לטור הסובר שפסק כר"ח מוכח שגם לר"ח מושיט מועיל.
ב"י: התנאי שצריך גם לסייע לדעת ר"ח הוא רק במקום שבמציאות זקוקה לסיוע. הב"ש מקשה מדברי הרא"ש שאם היתה ידו פתוחה וקירבה לא הוי גט משום שצריך גם סיוע, ותירץ שיש לגרוס ברא"ש "ידו סגורה" אך בפתוחה אכן מגורשת. מחצית השקל דחה, שהב"י הביא לשון הרא"ש וגרס "פתוחה", ותירץ את הב"י שאין דרך לתת ביד פתוחה, וכשאאין דרך נתינה צריך גם את התנאי של סיוע אף במקום שאינה זקוקה לסיוע.
ב"ח: תמיד צריך לסייע, וכאן החלשת אחיזתו בראש הגט נחשבת לסיוע.
אמירה בנתינה גרועה: גיטין עח,א: מצאתו מאחוריו, קוראה והרי הוא גיטה - אינו גט, עד שיאמר לה הא גיטיך.
ר"ן: בנתינה טובה מספיק עסוקים באותו ענין, אך בנתינה גרועה כמו עייק חרציה ושלפתיה צריך אמירה מפורשת. משמע מהגמ' שדוקא במקרה זה שהנתינה גרועה צריך שיאמר לה הא גיטך, ויש לשאול הרי בכל גט צריך אמירה, וצריך לומר שבכל גט מספיק עסוקים באותו ענין וכאן לא.
ב"ש ברמב"ם: גם בנתינה גרועה מספיק עסוקים באותו ענין. לדעת הרמב"ם בנתינה טובה ללא אמירה וללא שהיו עסוקים באותו ענין אינו בטל כדעת הר"ן אלא פסול, ולפי"ז אפשר להעמיד המשנה בלא היו עסוקים ובאה לחדש שבנתינה גרועה בטל לגמרי, וא"כ אין מקור לחדש שבעסוקים פסול.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.