פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


סעיף ח | יין מבושל[עריכה]

רש"י, רי"ץ גיאת, רב האי גאון ורמב"ם: יין מבושל (אפילו קצת, רי"ץ גיאת) פסול לקידוש ולנסכים (ומברכים עליו שהכל).

עיטור, ר"ת, ר"י, רא"ש, רמב"ן, רשב"א, ר"ן, סמ"ק, אגור[1] וריב"ש: יין מבושל כשר לקידוש כמו קונדיטון (שהירושלמי הכשירו).

☜ כך פוסק שו"ע. והביא שי"א שאין לקדש עליו.

רמ"א (על פי האגור): והמנהג לקדש עליו לכתחילה כשאין לו אחר טוב כמו זה.

  1. לעניין ברכה כבר נפסק בסימן רב, א, שמברכים הגפן על יין מבושל, וכן על יין שיש בו דבש (כדלקמן) (משנ"ב).

❖ יין שיש בו דבש[עריכה]

רמב"ם ורי"ץ גיאת: יין שיש בו דבש פסול שהרי אסור לנסכו על המזבח.

רשב"א, רמב"ן, ראב"ד, ר"ן, רבינו ירוחם, סמ"ק וריב"ש: יין שיש בו דבש כשר, כמו קונדיטון (אפילו אם יש בו הרבה דבש שהשתנה טעמו- כשר. (רבינו ירוחם)).

☜ כך פוסק שו"ע. והביא שי"א שאין לקדש עליו.

רמ"א (על פי האגור): והמנהג לקדש עליו לכתחילה כשאין לו אחר טוב כמו זה.

  1. מי שמחמיר ביין שיש בו דבש, מחמיר גם במי דבש או בסוכר (פרי מגדים).

  2. יין מעושן (ביה"ל):

◄ לתוספות: פסול.

◄ לרמב"ן: כשר.

הערות שוליים[עריכה]

  1. רק אם אין לו או שאין לו אחר טוב.