פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמז ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמז ד


סעיף ד | גוי שעושה בחינם[עריכה]

מהרי"א: אם הגוי הולך בשליחות היהודי בחינם מותר כאילו קצץ[1], ואפילו בערב שבת מותר, (כי עושה כדי להחזיק טובה לישראל על מה שנתן לו).

שבלי הלקט (הביאו הב"י בסימן רנב): אסור גם בחינם.

☜ שו"ע: מותר אם הגוי עושה בחינם אפילו בערב שבת.

רמ"א: יש אוסרים, וטוב להחמיר אבל אם הגוי מציע מעצמו מותר.

⤶ נחלקו האחרונים לדינא:

ט"ז (ומשמעות הרמ"א): עיקר הדין כדעה ראשונה ולכן רק טוב להחמיר.

דרכי משה (בסימן רנב), לבוש ואליה רבה: אסור מעיקר הדין בחינם.

☜ יקצוץ אפילו משהו קטן כדי שהגוי יעשה בשביל זה (חיי אדם ומשנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]

  1. המשנ"ב מבאר את הסברא: שכיוון שהגוי עושה מעצמו, ודאי שאם לא ימצא את היהודי לא יילך לחפש אחריו.